תנו לי שנתיים. שנתיים בהן אני מתכוונת להגיע הכי רחוק שאפשר.

אני עובדת קשה. קשה מאד אפילו, אבל נהנית מכל שניה. הראש כל הזמן עסוק איך לשפר את מה שאני עושה, איך אני יכולה לעשות את זה יותר טוב ואחרת. אז לאן הבלוג שלי יקח אותי? הבלוג שלי יקח אותי הכי רחוק שאפשר

אחרי עשרים שנות עבודה הרגשתי שמיציתי.  לא היה פשוט לעזוב מקום עבודה, שהיה עבורי כמו בית שני. כשהודעתי לבוס שלי שאני רוצה לעזוב השאלה הראשונה הייתה אם מצאתי מקום עבודה חדש.
חייכתי ואמרתי שברור שלא.
“אז מה את הולכת לעשות?”
“כרגע כלום”
הוא הביט בי בתמהון, “את לא הטיפוס שיושב בבית. את אשת עשיה!” הסכמתי איתו.
“אני לא יודעת מה אני עומדת לעשות אבל אני מרגישה שאני רוצה לעזוב. כשאשב בבית, מתוך השקט  ואי העשייה, אדע מה אני רוצה לעשות.” וכך היה.
אנשים לא הבינו איך עוזבים מקום עבודה אחרי כל כך הרבה שנים ועוד מקום עבודה שהיה עוטף, מחבק.
מקום עבודה שבעשרים שנות עבודה הגעתי לקצה הפירמידה שלו.
אבל אני הייתי החלטית בדעתי.

 זה קרה לפני שנה ובתקופה הזו פתחתי את הבלוג בסלונה. מתוקים תמיד דיברו לליבי, ידי תמיד בחשו בשוקולד וזה היה טבעי שאתחיל לכתוב על כך.
זה התחיל כשעשוע אבל מהרגע הראשון התייחסתי לנושא ברצינות.
כשהעירו לי שאיכות התמונות לא טובה, צילמתי כל מתכון עשרות פעמים עד שהרגשתי שאני מגיעה לתמונה הנכונה.

 בלוח ההשראה שלי, שנמצא בדיוק מעל מסך המחשב שלי, יש את המנטרה של סלונה “זו השנה שלך ואת הולכת לצמוח איתה ובתוכה” ומתחתיה “תכנון לוח זמנים” בחסות יונית צוק.

שקופית3

במקביל לבלוג אני מחזיקה “דף עסקי” עם שם המותג sweet dooly .
דף שאנשים לוחצים לייק במידה ואהבו.
מדי יום ראשון, אני מעתיקה את מספר הלייקים שמתרבים משבוע לשבוע. “מה שווים הלייקים האלה?” מזלזלים האנשים.
לי זה חשוב! זו הבעת האמון של האנשים שאני כותבת טוב, שאנשים אוהבים את שאני עושה, שאנשים מאמינים בי.

 ארבעה חודשים אחרי שפתחתי את הבלוג קבלתי את הבעיטה הכי חזקה שאפשר לצמרת. פרסמתי תפוחי אדמה בתנור .
מתכון לתפוחי אדמה. תפוחי אדמה! לא שוקולד, לא עוגה, תפוחי אדמה.
בום! 8000 קוראים ביום. זה היה מדהים.
עד היום הוא המתכון הכי היסטרי שלי. כ-40,000 אלף איש קראו את המתכוןבסלונה.
עוד כ-9000 איש ב FOODPAGE  ומספר לא מבוטל נוסף ברשתות חברתיות אחרות.

טבלת הישגים

מקום שני במצעד – העוגיות של מוּרמוּר.
מתכון פשוט של בצק פריך ושוקולד. פה הבנתי שמעבר למתכון, אנשים אוהבים את הסיפור שאני מספרת.
לחפש היום בעידן האינטרנט מתכון זה שטויות, לוחצים גוגל ויש לכם מיליון מתכונים, אנשים מתחברים לסיפורים שאני כותבת וזו בכלל מחמאה ענקית עבורי.

בלוג האוכל שלי בסלונה גרם לי לפתוח אתר/בלוג אוכל חדש עם שם המותג שלי Sweet Dooly  אתר שכולו שלי ואני גאה בכל אות ועוגית צבע שבו.

שאלה מנחת פוסט – לאן הבלוג שלי יקח אותי? הבלוג שלי יקח אותי הכי רחוק שאפשר.
אם עד היום קראו את מתכון תפוחי האדמה מעל 50,000 איש, עוד שנתיים יקראו אותו חמש מאות אלף איש, אפילו יותר וזו המטרה שלי.

אני עובדת קשה. קשה מאד אפילו, אבל נהנית מכל שניה. הראש כל הזמן עסוק איך לשפר את מה שאני עושה, איך אני יכולה לעשות את זה יותר טוב ואחרת.

תנו לי שנתיים. שנתיים בהן אני מתכוונת להגיע הכי רחוק שאפשר.

 

ואחרי כל הסיפורים האלה, פרגנו לי בלייק  בבקשה ב SWEET DOOLY  תודה!!


תגובות

עוד מתכונים טעימים