הופכת אבנים

 פרק ראשון – פרולוג
לפני שנתיים או שלוש בבוקרו של יום הולדתי בשעה שמונה וחצי בבוקר (גם היא ידעה שאסור להעיר אותי מוקדם) נחתה אצלי בבית אושרה מנור או בשם הקיצור אושר עם עוגה וסלסלה מלאת אבני חן.     חלק שני – תחילת הסיפור
עברו שנתיים או שלוש והסלסלה נחה לה על המדף. בזמן האחרון בשיטותיי בפינטרס (שזה מקום השראה נהדר או כמו שאחותי בספרדית מילולית קוראת לזה אצ’דרה דה אורס ובעברית מילולית מורחת זמן), מצאתי משחקים באותיות בכל מיני צורות. אני הסתכלתי על הסלסלה, היא הסתכלה עלי וידעתי שהגיעה הזמן.   חלק שלישי-התהליך אז נכון בדרך גם הייתי בדרום תל אביב למצוא אבנים נוספות ולפני שהלכתי לישון עצרתי להסתכל על האותיות שלי, צבעתי קנבסים כדי שיתאימו לאותיות וכמובן שנשאבתי והמשכתי לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה וכך חלף לו שבוע.   חלק רביעי – סוף הסיפור
היום בבוקר כולי נפעמת מהיצירה שלי (טוב, צניעות אף פעם לא היה הצד החזק שלי חח) מתקשרת אושר ומספרת לי שמצאה בעבודה תיק אותו חיפשה בנרות כבר שבוע. היא מדברת ואני אומרת לה: רגע, רגע, יש לי הפתעה בשבילך, זוכרת את האבנים שהבאת לי? ואחרי שהיא מקבלת במייל את התמונות אני אומרת לה, את רואה, את מוצאת תיקים ואני מתעסקת באבנים. והיא עונה לי: “כל אחד הופך את האבן של חייו”. אז כן. אני אמנם סוויט, אבל בימים אלה אני הופכת אבנים ואלוהים כמה שאני נהנית מזה ואיזה אוצרות אני מוצאת! ולכן, לא יכולתי שלא לשים את פה את יצירת האבנים שלי כי יצירה זה אני(:  

יצירה