מתכון לבראוניז שוקולד עם חמאת בוטנים

זה רך, זה שוקולדי וזה מלא בחמאת בוטנים. בראוניז שוס!

כשהייתי בת שמונה אבא שלי נסע לחודשיים לאמריקה. אז לא היו נוסעים לפתח תקווה לא כל שכן לאמריקה.
חזר והביא לי מעיל מפרווה שלא נראה כמוהו בעיר. מעיל הורס. לבן מפרווה רכה רכה.
יום שבת, זמנים של פעם, לא היה דבר אחר לעשות חוץ מלטייל בטיילת של קרית אליעזר.
ילדה קטנה לבושה בסרפן אדום עם חולצה לבנה, גרביונים לבנים, נעלי לק שחורות ומעיל פרווה.
אבא מצד אחד, אמא מצד שני, יצאנו לטייל בטיילת. ברור לכם מי היתה האטרקציה באותה שבת, נכון?
כל שניה כמובן עצרו אותנו, התפעלו מהילדה, מהמעיל וממה שרק אפשר. הוא אשר אמרתי – אטרקציה. בחמש אחרי צהרים עלה לי החום, בלילה כבר בערתי ובחודשיים הבאים, כן-כן חודשיים תמימים, חולה במיטה עם חום.
המסקנה היתה ברורה. שמו לי "עין הרע".
"קן סטה קיטנדו ציקיטיקה ארמוזה קון אסטה פלטו?" התלוננה הנונה בלדינו ובשבילכם בתרגום  מילולי
"מי מוציא ילדה יפה עם כזה המעיל?" התלוננה הנונה בפני אמא שלי. "השתגעת? איך לא תהייה חולה?שמו לה עין הרע!"
נכנס המעיל לארון ויותר לא זכיתי ללבוש אותו. אגב, עד היום הוא בארון. הסיפור הזה חרוט עמוק בזכרון ומאז אני נותנת המון כבוד לשדים הרעים.
טפו-טפו-חמסה-חמסה-מלח-מים-שום-בצל-כוסברה-וכלמהשיעלהבדעתכם- זה אני.
השתגעתי להתעסק איתו אחרי הביצפר שעשה לי? חמוד, נותנת לך את הכי כבוד בעולם אתה אל תתקרב אלי. כשהילדים נולדו כל פעם אותו סיפור.
"כמה היא שוקלת?"
"כמו כולם" היתה התשובה
"מה, הוא ישן כל הלילה?"
"לא ממש, כמו כולם"
ילדים קטנים הם בעיני "מיכוערים". וחמסה-חמסה הוא שמי השני. שבוע שעבר, התרברבתי בווטאפ המשפחתי בהצלחה של עוגת השוקולד שמתים עליה.
שישי-שבת לא הפסקנו לדבר על זה במשפחה.
מוצאי-שבת אני יוצאת מהחדר, נתקלת במשהו, האייפד עף לי מהידיים ובום! מתנפץ על הרצפה.
אני בהלם מוחלט.
"מה קרה?" שואל האיש מלמטה, אני לא מסוגלת לענות
"מה קרה??"
"כלום!!" אני שואגת
רק זה חסר לי עכשיו שיגידו לי שוב שאני קלמזי.
מתקשרת לאחותי עצובה-עצובה. "הפודי שלי התנפץ!"
"מה??"
"כן כן נפל על הרצפה והתנפץ"
ההיא ברגוע, כאילו מדברת על מזג האויר עונה לי,
"זוכרת לפני שנים שבעלך הביא לך אוטו ואחרי שבוע שרטת אותו? אמרת: לא מתקנת, זה הכל מעין הרע. כפרה אחותי על האייפד. זה הכל מההתרבבות שלך ומעין הרע!" אז כן. אני פרימיטיבית.
כן. אני מאמינה ממשיכה לתת כבוד לאדון עין
וכן. בשביל להמתיק את העניינים, בראוניז שוקולד וחמאת בוטנים. תדליקו שוב את התנורים.  ו בפינתנו גם אתם מצליחים להכין את העוגה – ווקשה:

בראוניז שוקולד וחמאת בוטנים

עוגת מוס לימון חלומית

מוס לימון אוורירי וחלומי על בסיס מרנג עם הסיפור הכי מרגש שיש

סבתא ארנה היתה ניצולת שואה מברלין ששרדה את התופת ועלתה לארץ. מעולם לא דיברה על מה שעברה.
מהיום שנועה נכדתה נולדה, היא גדלה אצל סבתא ארנה.
כל יום בשעות הבוקר המוקדמות, הביאו ההורים את נועה לסבתא ובשעות הלילה חזרו לקחת אותה לישון בבית.
סבתא ארנה אהבה את נכדתה נועה אהבת נפש וטיפלה בה במסירות.
מדי בוקר לקחה אותה לגן, כעבור שנים לביה"ס, כך עד גיל שמונה נועה גדלה אצל סבתא, במשך השבוע ואף בסופי שבוע.
בגיל שלוש אמצה סבתא ארנה חתול סיאמי ונועה נתנה לו את השם שנקול.
מדי יום, סבתא ארנה בגינונים אירופאים, ערכה את השולחן עבורן לארוחה והניחה צלחת גם לשנקול.
סבתא ארנה מאד אהבה פרחים ותמיד גידלה פרחים באדניות. כשנועה היתה בת חמש ביום חורף קר, בתמימות ילדותית, השקתה נועה את הפרחים במים רותחים כדי שלא יהיה להם קר.
סבתא לא הרימה את הקול על נועה ואף לא כעסה עליה כשהאדנית נהרסה. מה שכן, נתנה לה את השיעור הראשון בביולוגיה.
"נועהל'ה לצמחים לא קר כמו לאנשים" והן שתלו פרחים חדשים באדנית. סבתא ארנה אהבה מאד לקרא ספרים בשפה הגרמנית וגם ספרי בישול היו שם.
שעות רבות בילו השתיים במיטבח שהיה מצוייד להפליא, בצורה שלא מביישת שף מקצועי, שם הכינו ביחד בישולים ועוגות.
לא פלא שנועה ירשה את האהבה לבישול ואפייה. בחגים, לקחה אותה לריכרד לוי –
מוסד של בשר ידוע בחולון, לראות את הקרפיונים השוחים בבריכה מהם יכינו את הגפילטעפיש ומהמוכרים ביקשה שלא יהרגו את הדגים ליד הילדה. המכה הגיעה כשבגיל שמונה נפטרה סבתא ארנה. מאז ועד היום נועה מתגעגעת אליה נואשות. לסבתא ארנה היו שתי עוגות מיתולוגיות שנהגה להכין לנועה. עוגת שוקולד ועוגת לימון.
את עוגת הלימון נועה אהבה במיוחד.
במשך השנים המתכונים של סבתא ארנה אבדו, אולם טעם עוגת הלימון נשאר לנועה צרוב בזכרון. אחרי שפרסמתי את עוגת הלימון שלי פנתה אלי נועה: "שמי נועה, וכל השבוע חיכיתי להכין את עוגת הלימון שפרסמת והיא השאירה אותי עם דמעות בעיניים, הרשי לי להסביר, עוגת הלימון הזו מאוד דומה בטעמה לעוגה של סבתי ז"ל, תודה רבה על הזיכרון…"
נועה סיפרה לי את סיפורה האישי וביקשה–
"העוגה של סבתי הופיעה בפעם בספר בישול של אודטה. אימא של בן זוגי לשעבר שהייתה מכינה לי אותה אך סירבה לתת לי את המתכון, אני מחפשת בנרות אחר הספר והמתכון, בתור מומחית לעוגות לימון אשמח אם את יודעת על איזה מתכון אני מדברת ותוכלי להפנות אותי"
טוב, אני לא יודעת מה אתכם, אני נהרסתי לחלוטין מהסיפור והיה לי ברור שאני מתכוונת להפוך עולמות בשביל נועה.
מה שנועה לא ידעה שהיא נתנה לי אפשרות, שלא הייתי מעלה בדעתי לעשות, לפנות למלכה הבלתי מעורערת מבחינתי של עולם העוגות והעצות אודטה. שתבינו, אני גדלתי על אודטה.
פעם, כשעוד היינו קונים עיתון, והידיים היו מתלכלכות מהדיו של "העולם הזה", עיתון שהס מלהזכיר את שמו אצלנו בבית, שם כבר קראתי אותה.
שנים, "ידיעות אחרונות" דף אחרון בשבועון, אורים ותומים עם העוגות והעצות.
את מתכון הקניידלך של אודטה, שומרת שנים בניילונית. כל פסח הולכת לקלסר הישן, הניילונית יוצאת לאוויר העולם, מכינה קניידלך ולחמניות ובסוף הפסח הניילונית חוזרת לקלסר.
נכון, עם השנים התלכלך הדף אבל המתכון מעולה גם אחרי עשרים שנה.נו טוב, אחרי כל התיאורים הדביקים האלה ברור לכם שרצתי לספר המתכונים של אודטה שיש לי בבית.
חיפשתי את עוגת הלימון אבל נאדה. אין. החלטתי לפנות לאוטוריטה בעצמה.
היום, בעידן הפייס זה קל, במיוחד שאני עוקבת אחריה. שלחתי הודעה וחיכיתי.
אהה!! אצל אודטה גם לא צריך לחכות! ברבע לאחת בלילה באותו היום ענתה לי שהיא לא ליד מחשב והיא מבטיחה תשובה בהקדם. נשבעת לכם כבר התרגשתי. למחרת, שלחה לי בסמס צילום של המתכון.
אח-אח איך אני יודעת את מי לאהוב! המצחיקה הזאת, כתבה לי בהודעה הראשונה שהיא עסוקה בפרויקט חדש ומתנצלת מראש אם לא תמצא את העוגה בהקדם.
סבבה, קחי ת'זמן חשבתי לי בלב. שעתיים חברימים. שעתיים והמתכון היה אצלי. "כשהערתי" לה על כך, תראו איזו מלכה יצאה.חברימים, קבלו את עוגת מוס לימון חלומית של אודטה. הנה התיאור של אודטה לעוגה: יקירה, אולי היא מתכוונת ל"טורט מרחף – מוס לימון חלומי על בסיס באז'ה"?זהו התיאור המדויק של העוגה.
בסיס באז'ה/מרנג  ועליו מוס לימון חלומי.
מוס לימון אוורירי, קליל פשוט למות כמה טעים!
כל מי שטעם מהעוגה אמר שהיא עילוי.
זאת שאוהבת עוגות לימון אכלה עם כפית ישר מהתבנית.איך שהביס נכנס לפה, ה"וואוו" שהשמיעה, היה שווה הכל.ועכשיו, כל שנותר לי הוא לקוות כי נועה מצאה את עוגת הלימון שלה. פיקוח נפש או לא? ואם לא נועה'לה אל תדאגי, אמשיך לחפש(: תראו איך האור נופל פה על העוגה.. אני מאוהבת בתמונה!

עוגת מוס לימון חגיגית

 

עוגת שוקולד שמתים עליה

כמו בחיים השוקולד והמריר באים לפעמים ביחד. עוגת שוקולד רכה ונמסה במיוחד כשהשוקולד והגאנש מתערבבים בפה.

לפני שנה פירסמתי את הפוסט הזה כי "חגגנו" עשר שנים למותו של אחי.
הפוסט עורר הדים רבים והיו המון תגובות.
מאד התרגשתי מהתגובות של כולכן שהגבתם בחום על דברי, אבל תסכימו איתי כשמגיעה אודטה, מרתה סטיוארט הישראלית ומגיבה – התרגשתי אף יותר.
אחרי פרסום הפוסט עלינו לבית הקברות ושם הקראתי לו את מה שכתבתי.
יקרים שלי, עוד שנה עברה וקבלו את הפוסט הנפלא – עוגת שוקולד שמתים עליה. אח שלי נפטר לפני עשר שנים.
האיש שבחיים לא הייתה לו נזלת הסתובב שבוע עם כאבים בחזה אמר לאמא שלי שההתקררות תעבור הלך לישון בלילה לא קם בבוקר.
מזל שלפני שהלך לישון אכל פיצה. לפחות מת שבע.זה היה כל כך מיכה.
האמת, הוא דרש שווארמה, אבל איפה תמצאי שווארמה פתוחה בשתיים בלילה בכפר סבא? אז הוא הסתפק בפיצה.
לא היתה מסעדה באיזור גוש דן רבתי שהוא לא הכיר ודקותיים אחרי שנכנס כבר היה מלך המסעדה.
נו ברור, מלך הוא מלך בכל מקום.
אבא שלי סגד לו, אמא שלי העריצה אותו ואחותי נשמה עפר רגליו.אני בת הזקונים במשפחה.
כשנולדתי כולם היו כבר די בוגרים, מצד אחד פינקו אותי והתייחסו אלי כמו צעצוע,
מצד שני, הייתי הקטנה שהסתובבה להם בין הרגליים והפריעה.
זיכרון ילדות. יום שישי בצהרים, אני בת חמש או שש, אחי מודיע בקול שהוא מופיע בצהרים בבית ההסתדרות.
בזמנו, היתה לו להקה, "ציפורי הלילה" קראו להם. הוא ועוד שלושה חברים נגנו "הצלליות". אפאש.היום אנשים לא מכירים אבל אז הם היו להיט הדור.
תחשבו ריאנה  או ג'אסטין של היום.
אחותי שעושה ספונג'ה רוצה ללכת איתו אבל אמא שלי מודיעה לה שהיא לא זזה כי הרצפה עוד לא מבריקה.
"ותקח את דוּלי איתך שלא תפריע פה".
ככה זכיתי לעבור, מורמת מעל, דרך המוני בני נוער דחוסים בכניסה "תנו לה לעבור, היא אחות של מיכה" ולשבת בכבוד בפינת הבמה ולשמוע אותו מנגן.
"אני הולך לסרט" הודיע לאמי בפעם אחרת
"תקח את דוּלי איתך!" הגיעה ההוראה.
האיש הגדול שם אותי על הכתפיים ולקח אותי לסרט עם החברים שלו.
אני זוכרת שישבתי שם, מבועתת מהחושך אבל לא העזתי להגיד מילה, נאחזתי בו בחוזקה.
"נבהלת דוריניקה?" חיבק אותי "אל תפחדי! אני פה!!" עברו שנים, אני נוהגת בתל-אביב לא מוצאת ידיים ורגליים.
וויז' עוד לא חשבו להמציא את עצמם ואני מתקשרת למיכה. בלי הקדמות אומרת לו "תשמע, אני בבן יהודה צריכה להגיע לדיזינגוף לאיפה פונה?"
"מה את רואה מצד ימין?" אמרתי לו "מה את רואה בצד שמאל?" אמרתי לו "יופי, עכשיו תסעי לאט לאט עד הפניה הבאה"
"אבל צופרים לי מאחורנית"
"שיצפרו עד מחר. אזנוס!! את תסעי בקצב שלך ושאף אחד לא יפחיד אותך. אני איתך" ככה גדלתי. לא-לפחד-כלל. אבא שלי מאחורי, אחי מכל צדדי, יש בטחון גדול מזה? נו ברור שהיו לו חסרונות.
בגיל שבע או שמונה שלי, אימא שלי ביקשה ממנו שיקנה לחם. ישר ירד לסוף שרשרת הפיקוד ורעם בקולו
"דוּלי לכי לקולסקי ותביאי חצי לחם".
"קולסקי" היתה המכולת השכונתית שוות ערך ל"גראנד קניון" של היום וכן. אז קנו גם חצי לחם.
"הולכת בתנאי שקונה גם ארטיק"
"שום ארטיק! חצי לחם וזה-הכל!!" – "זהכל!!" במילה אחת, הייתה ההוראה הניצחית והחד משמעית שאין ויכוחים. אני החלטתי וכך יהיה.
אז בטח שהלכתי לקולסקי ובטח שקניתי חצי לחם וחזרתי איתו הביתה תחוב לי מתחת לבית השחי כי ביד השנייה החזקתי ארטיק וליקקתי אותו בהנאה.
"פסטיוזה מה אמרתי?" רעם קולו והעיף לי את הארטיק. הסתובבתי והלכתי. שאני אבכה? הצחיק אותי.
זה היה משחק כוחות וגם אכלתי חצי ארטיק. מה הוא כבר יכול לעשות לי? הוא הגדול ואני הקטנה. לא שיעמם איתו ראבק, לא שיעמם בכלל.
הצחיק אותנו עד שהיינו שואגים מצחוק, מתחננים שיפסיק כי הלחיים והבטן כבר כאבו מרוב צחוק.
האבא הכי טוטאלי. האיש שסחף את כולם אחריו וזו לא מליצה, הגדול מכולם.
כולם עשו מה שאמר, כולם הלכו אחריו, מלך מלכי המלכים היה בשבילנו. המלך שאהב לאכול. "יש בעיה עם העוגות שלך" נהג לומר
"מה הבעיה?"
"הן נמסות בפה, נעלמות מהר מדי"אח שלי, גיבור שלי.
למלאך השומר שלנו, הכנתי את העוגה הכי רכה,  הכי טעימה, הכי נמסה בפה.הפוסט הזה לשימחתי עורר הרבה הדים והגיע למקום ראשון בסלונה
ובפינתנו האהובה עלי אתן שולחות לי תמונות של העוגה ואני מפרסמת ווקשה(:הסיפור המלא שכתבתי בלי מילה על אוכל על מה שקרה לו כתוב פה – תגדירי לי מת

עוגת שוקולד שמתים עליה.

עוגת זברה בחושה

עוגה עסיסית, רכה ונימוחה בטעמים של וניל ושוקולד. נהדרת!

בימים אלה התחלתי ללמוד אצל צמד האלופות בנות מתכוניישן צילום מזון. מסתבר שזה לא פשוט.
לשיעור ראשון הכנתי עוגת זברה והייתי צריכה לצלם אותה בזוית מסויימת. מלמעלה.  קוראים לזה צילום טופ.
מכניסה אתכם להכנות לצילום.התמונה לכאורה יצאה נהדרת אבל זו לא אני. באתי אליכם, ביקשתי עזרה ואתם כהרגלכם בקודש ישר רצו לכם האצבעות על המקלדת. אז חברמים – תודה.
תודה לכם על ההערות הבונות, על הניואנסים הקטנים שעזרו לי להבין מה אני אוהבת בעצם לראות בתמונה. מקבלת כל ביקורת בברכה. תודה רבה מאד! ועכשיו כל שנותר לי הוא לתת לכם את המתכון לעוגת זברה בחושה. הרי לשם זה התכנסנו לא? (: עוגת זברה בחושה היא היא תערובת של תערובת לבנה ותערובת שוקולדית.
מחלקים את הכמות לשניים. חצי אחד תערובת לבנה ולחצי השני מוסיפים קקאו. בתבנית יוצקים פעם כף מהתערובת הלבנה ופעם מהשוקולדית וככה בסוף מתקבלת עוגת זברה בחושה.
היא עסיסית, רכה, נהדרת וכרגיל מכינים בצ'יק צ'ק.

 

עוגת זברה בחושה

תפוחים בעלי פילו

רעש התפצחות עלי הפילו, הטופי והתפוחים שימלאו לכם את הפה אחרי הביס ואתם מכורים.

בפעם הקודמת שהכנתי את עלי הפילו הם נעלמו מהר מדי.
הכנתי כמות מצומצמת והשארתי בקופסה הכי פושטית במטבח.
ביום חמישי בערב הכנתי, שישי בבוקר פרסמתי, שישי בצהרים חגגנו יומולדת בארוחה משפחתית. כל מי שנכנס שאל אם יקבל דוגמית למתכון שפורסם בסוויט עם עלי הפילו.
אמרתי שלא. אין מספיק לכולם אבל אל תדאגו, יש שלושה קינוחים אחרים. דברו אל הלמפה.
כל פעם שנכנסתי למטבח שמתי לב שהכמות בקופסת הפלסטיק קטנה.
בתחילה היו שבע חתיכות, אח"כ חמש.  בעיה.
הבעיה נפתרה בקלות אחרי עשר דקות שלא הורדתי את העיינים מהמטבח.
אחד מהמשפחה(לא מציינת שמות לא צריך סכסוכים משפחתיים לפני שבת), נגש למטבח בנונשלנט, אפילו לא הביט לצדדים.
פתח הקופסה, הכניס החתיכה לפה והמשיך בדרכו. שום ראיה לא נשארה בשטח.
בסוף הארוחה בקושי פירורים נשארו בקופסה. אהבתי את ההתפצחות של עלי הפילו והחלטתי להכין שוב.
הפעם, תפוחים בעלי פילו. "נמזרח" את השטרודל האוסטרי. התהליך פשוט.  מכינים תערובת של ריבועי תפוחים עם סוכר חום, קינמון ואגוזים קצוצים   על עלה הפילו מורחים שכבת ממרח טופי, שורת תפוחים ומגלגלים משני הצדדים   אחרי שהכנו את הרולדות, מצפים בחמאה מומסת ושמים בתבנית את הצלוחיות הקטנות משמנים,
מניחים את עלה הפילו,
ממלאים בתפוחים ומורחים על הבצק שנותר חמאה מומסת.
תפוחים בעלי פילו. תענוג!תפוחים בעלי פילו  

מתכונים לעוגות

מתכונים לעוגות שקוצרות מחמאות: מעוגות פשוטות למתחילים ועד עוגות מורכבות למתקדמים – מאגר מתכוני העוגות של סוויט דולי

מתכונים לעוגות

מתכונים לעוגות קלות להכנה וטעימות במיוחד שמכינים במהירות.

מתכוני עוגות בחושות שמערבבים הכל בקערה אחת ומכניסים לתנור. עוגות קרם ללא אפיה וגם עוגות פרווה עם הצלחה מבטיחה.

בנוסף תוכלו למצוא מתכון לעוגה טבעונית ללא ביצים רכה וטעימה או מתכון לעוגות יום הולדת מנצחות.

תכוני עוגות מופיעים כמעט תמיד כקינוח בסוף הארוחות, אך ישנם הרגילים לאכול פרוסת עוגה יחד עם הקפה של הבוקר או סתם לפינוק אישי מתי שמתחשק. עוגות בדרך כלל מכילות הרבה מאוד קלוריות, לכן עבור שומרי הדיאטה לא מומלץ לצרוך כמות גדולה מהן, אלא מומלץ להסתפק בטעימה או לחלוק עם בן/בת הזוג. עוגות מכילות כמות גדולה יחסית של סוכר, ולכן כמעט כולן מתוקות, על אף שניתן להכין גם עוגות חמוצות. עוגות נפוצות הן עוגת שוקולד, עוגת קצפת, עוגת פאי לימון, עוגת פרג, עוגת אגוזים ועוד. בואו ללמוד את מלאכת העוגות ממיטב הבשלניות והבשלנים באתר, ותקצרו מחמאות רבים מהסובבים אתכם. תוכלו למצוא עוגות גבינה לחג שבועות, עוגות פרווה, עוגות קצפת וכל עוגה שעולה בדמיון שלכם.

מתכונים לעוגות