עוגת מוס שוקולד בשלוש שכבות

עוגת שוקולד חלומית רכה ועסיסית עם גאנש שוקולד מוקצף וקצפת להשלמת החגיגה בפה

עוגת מוס שוקולד בשלוש שכבות מגיעה למי שעמדה בגבורה במסע הטרטורים באיקאה והיא שהביאה את זה על עצמה. “אימוש, אם אתם כבר באיקאה תלכי למחלקת המטבחים ותקני לי רגליים לכוננית.”
נכון, אנחנו שוב באיקאה ואם הילדה ביקשה הילדה תקבל. ניגשתי למחלקת המטבחים ובקשתי רגליים לכוננית.
“כוננית למטבח?” מתקיל אותי המוכר
“אל תשאל אותי שאלות קשות. הבת שלי אמרה לקנות רגליים שמונה סנטימטר בצבע כסף. זה מה שאני רוצה.”
“אוקי” אומר המוכר שואל לשמי מספר הטלפון שלי ואומר ”אני נותן לך טופס הזמנה, את משלמת את זה בקופה בדרך, מקבלת סמס וביציאה לוקחת את הרגליים אוקי?”
מה יכול להיות יותר קל מזה? “אוקי” לוקחת הפתק ממשיכים להסתובב.
איך שהגענו לקופה הראשית בדיוק הסמס מגיע שכתוב בו שהרגליות שלי מחכות לי בקופה ביציאה.
“הגיע הסמס אני הולכת לקופה לקחת את הרגליים” אני מודיעה לבעלי
“תקחי איתך את פתק ההזמנה”
“את מה?” אני שואלת כאילו לא היינו לפני חצי שעה במחלקה
“את פתק ההזמנה. זה שהם נתנו לך. הקבלה ששילמתי”
“מאיפה אני יודעת איפה הקבלה?” אני עוד בשלב ההיתממות
“אני נתתי לך אותה”
“אתה לא נתת לי שום דבר!” אני עוברת לשלב ההתקפה
“אני נתתי לך ואת שמת בקופסה מפלסטיק, איפה הקופסה מפלסטיק?”
אני שומעת את הטון של “כמה פעמים אפשר להסביר לך” בקול שלו והספרדי מתחיל לגעוש לי בורידים
“השארתי את הקופסה במחלקה. החלטתי שאני לא רוצה אותה” אני בשלב הנימוקים
“את השארת את הקבלה בקופסה?? אני לא מאמין!”
“אל תצעק עלי!!” הדם הספרדי טס לי בוורידים
“איך תוכיחי עכשיו ששילמת?”
“אמרתי לך שלא תצעק עלי! אני אטפל בזה! שמעת?”
עוזבת אותו ובצעד בוטח הולכת לקופה ממנה אוספים את הרגליות.
עומדות שם שתי נשים, אחת מבוגרת השנייה צעירה. אני מרימה את הנייד עם ההודעה מראה לצעירה ואומרת לה “שילמתי, קבלתי סמס ואני רוצה את הרגליות”
“איפה ההזמנה?”
“אין הזמנה. היא נאבדה”
“גיברת אני לא יכולה לתת לך את ה..”
“תגידי לי” אני מתפרצת “את רוצה שאני אקבל גט היום? זה יהיה גט! אני איבדתי את ההזמנה! מה קשה להבין פה? ואל תשלחי אותי להסתובב בחנות ולחפש את הפתק כי אין לי מושג איפה איבדתי אותו!”
הצעירה מחווירה היא עוד לא מכירה את המשוגעת שלמולה “אבל גיברת זה בניגוד למדיניות החנות..”
“גט! את מבינה מהזה גט! את רוצה שאני אקבל היום גט??”
המבוגרת תופסת פיקוד ”גיברת תרגעי, הכל יהיה בסדר, אני מבינה אותך אבל את חייבת לעזור לנו.
אני לא יכולה לתת לך את הדברים בלי חשבונית. לכי לקופה שלמעלה, תוציאי העתק חשבונית ואני מבטיחה לך אני אתן לך את הרגליות.”
אני נושמת לרווחה מסתמנת קרן אור באפלה. בדרך לקופה שלמעלה, חולפת על פניו של בעלי.
ההוא עומד עם העגלה בצד מעלעל בירחון של איקאה. לא מסתכלת עליו. אני לא מכירה אותו הוא לא מכיר אותי. מגיעה לקופה שלמעלה
“אני יכולה לעזור לך?”
“כן, אבל אני מבקשת ממך לא לצחוק עלי”
“לא אצחק עליך, מה קרה?”
“אני איבדתי את ההזמנה ששילמתי לפני חצי שעה  והם לא נותנים לי את הרגליות”
שריר לא זז לה בפנים. יפה לה לא לצחוק לי בפנים.
“אין שום בעיה. איך קוראים לך? תני לי חמש דקות אני מסדרת לך את זה. אני אלך למחלקת מטבחים לחפש את הקבלה”
קמה מהכסא ואיך שהיא יוצאת מהדלפק עוברת בחורה שהיא מכירה כנראה. היא מסתכלת על הבחורה, שואלת “מה קרה?”
והבחורה נופלת על צווארה ממררת בבכי. לא-לא-לא! אני לא מאמינה שזה קורה לי!  כושלהאמ-אמ-אמק אני עם המזל המחורבן שלי!
ההוא מחכה לי למטה, מקלל בטח כל שניה את אשתו וזאת עכשיו מתחילה למרר בבכי  ואיזה בכי אלוהים ישמור.
אני שומעת את פקיעתן של השערות הלבנות בראש אבל לא אומרת מילה. מסתכלת איך במשך דקות ארוכות,
הפקידה מחבקת את הממררת שלא מפסיקה למרר. בסוף הממררת מנגבת את הדמעות, הולכת לדרכה והפקידה שלי נעלמה אחריה, עוברת עוד רבע שעה והיא חוזרת.
אני-הסתומה לא יכולה לקחת החשבונית וללכת. מפיתום. חייבת לכרות לי בור עמוק ושואלת כדרך אגב “קרה לה אסון? מישהו נפטר?”
“לא. פטרו אותה. הנה העתק חשבונית” וגם לפקידה כבר יש דמעות בעיניים, רק זה היה חסר לי ADONAY!
לוקחת את העתק חשבונית, לא יודעת מה להגיד  ועפה משם. עוברת שוב על פניו של בעלי.
ההוא עדיין עם הירחון של איקאה. המבט שלי קדימה. אני לא מכירה אותו הוא לא מכיר אותי.
מגיעה שוב לקופה של הרגליות, הפעם עומד בחור. מגישה לו את העתק החשבונית והנייד עם הסמס
“איפה טופס ההזמנה?” שואל הבחור
“אין ואל תעיז להתחיל איתי כי הגט כבר עם שליח בכניסה!” אני רושפת
הבחור לא מוציא יותר הגה, לוחץ על המקשים במחשב,
מגיש לי העתק דף ההזמנה מהמדפסת ואומר “תחתמי עם שם וטלפון” אני חותמת,
הוא מגיש לי את הרגליות, מסתובבת והולכת לבעלי שעומד וקורא עדייןאת הירחון של איקאה.
אני מסתכלת עליו הוא מסתכל עלי, אני לא מזיזה שריר בפנים ואז הוא אומר:”שנקנה לך נקניקיה בחמישה שקלים?…”
אני פורצת בצחוק “ירדתי בכל הריצות האלה איזה מאתיים גרם, ארוחת צהרים חמוד ועכשיו!”

עוגת מוס שוקולד בשלוש שכבות

 

עוגת בננות הפוכה בציפוי טופי

עוגת בננות הכי טעימה שאכלתם. באחריות!!

סרטון הסבר – איך מכינים עוגת בננות הפוכה בציפוי טופי?אורי, בן הזקונים של אחותי היה תינוק מהפרסומות.
בלונדיני עם עיניים כחולות משגעות ויפהפה כמו שתינוקות שמנמנים יכולים להיות.
בגיל שמונה חודשים, טסה אחותי לחו”ל לשבוע והשאירה את הילד אצלי. אחותי טסה ביום חמישי, שישי ארבע אחרי צהרים והילד מתחיל לבכות. טוב, לבכות זה בלשון המעטה.
הילד צורח על לב השמיים ובוער מחום.
זה היה לפני שלושים שנה, אמנם כבר הייתי אמא לשתי בנות אולם לא היו טלפונים ניידים שיכולתי להתייעץ עם אחותי אולי עשיתי משהו לא בסדר עם הבן שלה.
ניסיתי לתת לו לאכול, ניסיתי להחזיק אותו על הידיים, כלום, נאדה. הילד צורח.
הבנתי שיש פה בעיה רפואית ובלי היסוס נסעתי לבית חולים “כרמל” מיון ילדים. במיון ישב רופא צעיר ששאל מה הבעיה
“לילד כואבות האוזניים, הוא בוער מחום” יריתי בספונטניות
הרופא הסתכל עלי בזלזול  “הוא אמר לך??”
הסתכלתי עליו במבט שואל
ענה לי בזחיחות “הוא בן שמונה חודשים הוא אמר לך?”
נשמתי עמוק, בכל זאת רופא, חבל שאצא עליו עם התינוק של אחותי על הידיים
בחיוך קרח עניתי “תבדוק ותגיד לי אתה”
אחרי בדיקה מקיפה הסתכל עלי ואמר
“אמא, את צודקת! לילד יש דלקת אוזניים.”
“ותתאר לך שאני אפילו לא האמא!” התזתי בכעס
פתח זוג עיניים ענקיות ואמר: “מי עוזב ילד כזה יפה??” שלושים שנה עברו והשבוע אורי, חתיך ה ו ר ס מתחתן.
אורי משתגע על עוגת בננות.
במסגרת שיטוטי ברשת ראיתי את העוגה ההורסת הזו בבלוג cook blog.org  וידעתי שחייבת להכין אותה.
שיניתי קצת כמויות ו-וואלה! עוגת הבננות בציפוי טופי לאורי. לאורי וליאת היקרים, מזל טוב!
נ.ב. אפשר להגיד תמיד מזל טוב אבל המתכון פורסם לפני כשנה.
ואם אתם מחפשים עוד מתכונים לעוגת בננות בסוויט דולי,
אם תלחצו על השורה הורודה תקבלו עוגת בננות וחמוציות שמכינים בחמש דקות. עוגת הבננות ההורסת הזו היא עוגת בננות הפוכה.
מתחילים עם שיכבת הבננות, תערובת של עוגה בחושה שמכינים צ'יק צ'ק ואופים בתנור.
אחרי האפייה הופכים את העוגה.
והנה מגיע ההסבר המדוייק.ולעניין העוגה. הסברים.
העוגה היא עוגת בננות בחושה הפוכה עם ציפוי טופי.
על תבנית האפיה מפזרים סוכר חום עם חמאה וממיסים במיקרו.אחרי שנמסה החמאהמוסיפים את עיגולי הבננותאי אפשר בלי צילום אמנותיומעל מוזגים את בלילת העוגה.אחרי האפיה, נותנים לעוגה להתקרר היטב והופכים אותה.
הסוכר החום עם החמאה המומסת מרטיבים את העוגה והעוגה לחה, עסיסית, חלומית. אפשר להגיש ככה, אבל אני רציתי מראה יותר אלגנטי ולכן ממיסים במיקרו סוכר חום, חמאה ושמנת מתוקה ואת זה יוצקים על העוגה.בגלל הסוכר החום העוגה מאד מתוקה ולכן בבלילה מספיק 3/4 כוס סוכר.
אני אפיתי את העוגה בתבנית שקופה, אתם יכולים לאפות בתבנית רגילה אולם שימו לב לא בתבנית שנשלפת כי הנוזלים יזלו מהתבנית.
אם אי אפשר להכניס את התבנית למיקרו, תמיסו את החמאה והסוכר ותיצקו על התבנית ומעל לפזר הבננות. לעוד מתכונים לעוגות בחושות רק לחצו כאן
עוגות בחושותובפינתנו הקבועה איך אתן משמחות את ליבי – ווקשה:

עוגת בננות בציפוי טופי

עוגת שוקולד עם עוגיות אוראו

עוגת שוקולד חלומית עם הפתעות עוגיות אוראו בתחתית

אם צריך לכוון שעון במדויק זה ביום רביעי, רבע לשבע בבוקר כשהעוזרת פותחת את הדלת.
כבר שנים היא מגיעה אותו יום, אותה שעה ואין מצב שהיא מפספסת.
רבע לשבע בול! הדלת נפתחת. אמיתי, שעון שוויצרי פראייר לידה.
לפניה היו עוזרות שפעם אמא שלהן מתה, פעם אבא שלהן מת, חוץ מהכלב אכל לי את המחברת שמעתי את כל הסיפורים בעולם, עד שהגיעה הנוכחית.
אפילו עם ארבעים חום ושיעול נוראי היא מגיעה. לא משנה שאחרי זה אני צריכה לעבור אחריה אבל הגברת מגיעה בזמן!
יש פעמים שהיא מודיעה לי מראש שהיא נוסעת לחו”ל.
ספא של שבוע ימים כי כואב לה הגב, בית מלון עם טיפולים יומיים, ארוחות מסביב לשעון ושבוע היא לא תהיה. אני שותקת.
אני עוד לא הייתי במלון כזה אבל בשביל מה יש עוזרת אם לא ללמוד ממנה?
יש גם פעמים שהיא סתם נוסעת לחו”ל לשבועיים לבקר את המשפחה. אני דג.
שתיסע לאן שהיא רוצה רק שתחזור. לכן, אם יום רביעי, השעה שבע חמישים וחמש והדלת לא נפתחה סימן שהשעון מקולקל או שמשהו בלתי סביר קרה.
וכדאי שלא יהיו אי הבנות. אין טעם לשאול איך קוראים לה ואם יש לה ימים פנויים, תשכחו מזה.
אחותי למדה אותי כלל ברזל ששלושה דברים לא חולקים עם אנשים.
עוזרת, מאהב, בעל – ובדיוק בסדר הזה. אז יום רביעי שבע חמישים ושמונה הדלת לא נפתחה הבנתי שאני טעיתי ביום. ברור שאני. העוזרת???בחיים לא.
אני, שבניד עפעף מזיזה הרים מצד לצד, בידיים רועדות ובדחילו ורחימו מתקשרת אליה
“דורושקה מה שלומך?” היא עונה לי נשמעת בריאה לחלוטין
“אני בסדר גמור איך את?” אני בקול מהוסס, בכל זאת למה צריך להרגיז אותה סתם?
“מיצויין!!”
“אבל לא באת היום..” אני עדיין בקול שקט
“נו בטח כי את אמרת”
“אני????”
“כן כן. בשבוע שעבר אמרת יום רביעי נוסעת להרצליה לא לבוא”
“אבל זה היה בשבוע שעבר!”
“אני חשבתי את לא חזרת”
מי ביקש ממך לחשוב??? אני צועקת בלב
מקללת את עצמי שלא התקשרתי ערב לפני,
דופקת את הראש בקיר בלתי נראה ובקול בנופת צופים אומרת “את צודקת- צודקת, נתראה בשבוע הבא.”
טריקת טלפון. מילה. מילה אני לא רוצה לשמוע. את מבול התסכולים שלי בטוח שמעה כל השכונה!  כדי להתעודד מדיכאון העוזרת הייתי זקוקה למשהו מתוק
וחברימים או-הא איזו עוגה יש לי בשבילכם – עוגת שקולד מ ע ו ל ה.
עוגת שוקולד עם עוגיות אוראו. פנטסטית!!אחרי שמכינים את הבלילה, משמנים תבנית, יוצקים שכבה דקה עליה מפזרים עוגיות אוריאו  ועליהן שופכים את יתרת העיסה. את האמצע תשאירו בלי עוגיה.ובפינתנו הקבועה מי הכינה כבר אתה עוגה – ווקשה(: עוגת שוקולד עם עוגיות אוראו

עוגת לימון שעוד לא טעמתם

עוגת לימון במרקם של עוגה בחושה ובתוכה מרקם קרמי, עם טעם של קרם ברולה עדין. עוגת הקסם מיוחדת ליומולדת של הבת שלי.


הפרש הגילאים בין בנותי הוא אחד עשרה וחצי חודשים. קראתם נכון, אין שנה.
הגדולה נולדה ב-19 בנומבר, הקטנה ב – 10 לנובמבר שנה אחרי.
פעם, לפני שנים, כשהייתי ילדה בת 20 שנולדה לה תינוקת, הדעה הרווחת בציבור הייתה ש"כשמניקים לא נכנסים להריון". קשקוש.
אני ההוכחה שזו הנחה מוטעית.
כשהתחלתי לשים לב שהריץ'רץ במכנסיים לא נסגר או שהחצאית קטנה עלי, הדחקתי.
לא העזתי לחשוב שזה אמיתי. כן, אני נשואה ויש לי תינוקת, אני אמורה להבין אבל איך?איך תפנימי דבר כזה?? בחודש שלישי הבנתי שאין לאן לברוח, זה לא יעלם והתקשרתי לאחותי
הלו-מה-נשמע-מה-העניינים-כל הפלברה הראשונית ואז אמרתי לה
"אני חושבת שאני בהריון"
דממה קלה מעבר לקו
"הלו??"
"מה אמרת?" לחשה
"אמרתי שאני חושבת שאני בהריון"
"מה אתם, חורנים??" נבחה עלי אתם מבינים, האחות הקטנה באה לאחות הגדולה שתנחם אותה, שתרגיע אותה,
אולי היא תעזור להבין שבעצם טעיתי ואני מדמיינת והיא שואלת אותי אם! אנחנו! חורנים!!! "מה, אתם לא יודעים לשמור???" המשיכה הצדיקה לשפוך מלח
האמת, לא זוכרת איך השיחה המשיכה.
בטח צרחתי עליה כמו משוגעת, היא אמרה שהיא מצטערת וכו'וכו'
אבל יש שם למעלה אחד, ששומע ורואה הכל ורק מחכה להנחתות מהרמות שכאלה.
שנה אחרי שילדתי את הקטנה, ילדה אחותי את בנה האמצעי וכשהילד היה בן חצי שנה הטלפון בביתי צלצל. הלו-מה-נשמע-מה-העניינים-כל הפלברה הראשונית ואז! אז אחותי אמרה
"דוּלי, אני בהריון"
………………….
"הלו?? הלו??" קראה מהצד השני
לקחתי כסא,  התמתחתי בהנאה, שיכלתי רגל על רגל ובחיוך מדושן עונג דיקלמתי
"מה-אתם-חורנים? אתם-לא-יודעים-לשמור??" הסיפור הזה בא לספר לכם, כי ילדת האהבה שלי חוגגת היום יומולדת. אש ולהבה שמגיל שנה וחצי לא הפסיקה לפטפט.
בגיל חמש מכל הילדים בקייטנה היחידה שהלכה לאיבוד, היא הקטנה.
בגיל שש בויכוח עם אחותה,  הבכורה שהקדימה אותה וסגרה איתי עניינים הודיעה לה"אמא מחליטה בבית ולכן זה יקרה"
הקטנה ירתה במהירות "אמא אולי מחליטה אבל אבא המפרנס העיקרי ולכן שום דבר לא סגור".
כשבגרה והתלבטה מה ללמוד הצעתי לה שתלמד משפטים.
"איזה שטויות אמא, זה בכלל לא בשבילי"
מכיוון שידעתי שיש לי מורדת בבית וללכת נגדה זו הטעות הכי גדולה שיש, ישר הסכמתי איתה,
אבל כשהיה יום פתוח במכללה הצעתי שניסע להתרשם.
כמובן שגם עברנו דרך המזכירות לשאול "כדרך אגב" מה תנאי הקבלה "ובמקרה הכינותי מראש" את כל התעודות שלה.
היתר היסטוריה,  היום הקטנה עורכת דין. יפה שלי, נסיכה שלי, אהובה שלי, מזל טוב! עורכת הדין שלי משוגעת על עוגת לימון. כל שנה אותו סיפור, "תכיני לי עוגת לימון".
כבר הכנתי עוגת לימון ופאי לימון בכל צורה שהיא.
שנה שעברה חגגנו עם  פאי לימון וקצפת
כי שנה לפני כן זה היה פאי לימון עם מרנג.אולם השנה החלטתי שאני חייבת לחפש עוגה אחרת ומצאתי.חרשתי את האינטרנט ומצאתי אצל  JO COOKS את עוגת לימון המופלאה. חברימים, עוגה כזו אתם עוד לא טעמתם.
העוגה למעלה במרקם של עוגה בחושה ובתוכה במרקם קרמי,
עם טעם של קרם ברולה עדין. טעם הלימון מאד עדין וטעם הווניל מודגש.העוגה פורסמה לראשונה בסלונה
הגיעה למקום הראשון ושם תוכלו להתרשם מהתגובות.   כמובן שימחתן את ליבי עם תמונות של העוגהלאחר מכן ב"רשת" היו קרוב לאלף לייקים,מאות שיתופים והצלחה אדירה.ואחרי שעפתי על עצמי כל כך יפה
מגיע גם לכם להנות.

עוגת לימון שעוד לא טעמתם

מאפה פרנץ' טוסט פשוט הורס!

נשארה לכם חלה משבת?חמש דקות עבודה (תשאירו בערך ארבע שעות במקרר) ויש לכם מאפה פרנץ’ טוסט קראנצ’י, ריחני ומשגע שאוכלים חם חם מהתנור עם הרבה סירופ מייפל

שבת בבוקר ויש לכם עוד שאריות מהחלה של אתמול? יופי.
זה הזמן להשתמש בחלה ואתם תודו לי. או שלא. מאפה פרנץ' טוסט.
מאפה פרנץ' טוסט הוא אחד הדברים שהכי קל להכין והוא טעים בטירוף.מה שכן אין ספק שמחר אני מדלגת על הביקור בשקילה השבועית
(אוי אלוהים והוא עוד קורא פה חחח)
אבל אין ספק, המתכון הזה הוא אחד המוצלחים!
מאפה פרנץ' טוסט. כמה פשוט ככה טעים.
מזלכם שבזמן האחרון אני שורצת בפינטרס והרעיון משם אבל איך שאתם תתענגו על הביצועים.
אתמול אגב הכנתי שוב והוספתי צימוקים ויצא שוס!
מה שאומר שאתם יכולים להוסיף צימוקים, חמוציות או אפילו
ריבועי תפוחים וזה רק יקפיץ את טעם המאפה פרנץ' טוסט. עברה כמעט שנה מאז פרסמתי את הפוסט הזה
וההיסטוריה חוזרת על עצמה בול!
ארבע אחרי צהרים ואני מסתכלת על החלה והיא מסתכלת עלי
ושניה לפני שתלך לעולמה נזכרתי במאפה ההורס הזה.
זורקים לקערה ביצים, חלב, ועוד רטובים,
שמים בקערה מערבבים ונותנים לעיסה לנוח.
לנוח עד ארוחת ערב כדי שהחלה תספוג טעמים
אוי אתם תברכו אותי אוי זה טעים
אוי אני לא הולכת לטעום מזה!! ובמסגרת פינתנו איך אתן גורמות לי לרקוד מרוב אושר – ווקשה(:חברימים, מאפה פרנץ' טוסט. כשמו כן הוא, לא מטוגן, אפוי, פשוט נהדר.
ואם אתם מחפשים מאפה מתוק קל להכנה רק ללחוץ
מאפה תפוחים עם גרנולה – פנטסטי!  

מאפה פרנץ' טוסט

 

עוגות