עוגת גזר תמרים ואגוזים

עוגת גזר תמרים ואגוזים שמתאימה נפלא לט"ו בשבט.

הטלפון צלצל
“אימוש, לד’ יש יומולדת וחשבנו לנסוע לצימר, אני יכולה להשאיר את פיצי אצלכם?”
“כן”
“אנחנו נוסעים רק לילה אחד”
“את יכולה יותר אם את רוצה”
“לא לא, אני לא רוצה להכביד”
“את לא מכבידה, את יכולה”
“לא לא כבר הזמנו לילה אחד”
“סבבה”
“אבל אימוש זה בסדר? אני מתכוונת לך ולאבא יש תכניות?”
“האמת שחשבנו לקפוץ לקריביים, נצטרך לבטל אין מ’לעשות”
“נו אמא באמת”
“באמת באמת מוח, תפסיקי לחפור ותביאי את הילדה”
“אנחנו נביא אותה בצהרים”
“סבבה!”
“אז אימוש זה לא מפריע?..”
“ביי גימל!!!” הביאו את הילדה ונסעו. אחרי שעה טלפון
“היי אימוש”
“היי בובה”
“איך היא?”
“מעולה”
“מה היא עושה?”
[הילדה שקועה בטלוויזיה מלקקת גלידה ] “אבא משחק איתה בפאזל”
“או יופי, אני לא אוהבת שהיא שורצת מול הטלוויזיה”
“ברוררררר, אין בעיה תמשיכו לבלות”
“ואימוש, בלי הרבה ממתקים”
“בטח בטח, אפילו לא עשיתי כדורי שוקולד”
[ממש!!הילדה אכלה כדור שוקולד לפני הגלידה] “אה יופי”
“ובלי מיץ אדום!”
“את מתכוונת שזה שהיא חיסלה כבר את הויטמנצ’יק זה לא בסדר??”
“אמאאאאאא”
“בצחוק בצחוק!!”
[ראבק אם אצלי היא לא תשתה מיץ אדום איפה כן???] יום שישי ארוחת ערב הטלפון מצלצל
“היי אימוש”
“אוו שלום איך אתם נהנים?”
“ממש כיף”
“יופי נהדר”
“מה עם פיצי? הכל בסדר?”
“בטח. עכשיו גמרנו ארוחת ערב, אכלה נהדר”
[הילדה לא הכניסה פרור לפה] “ואיך היא מרגישה?”
“עכשיו היא רוקדת ושרה בסלון עם דודה ל’”
[אמת לאמיתה!!] “מתי היא הולכת לישון?”
[כשתרצה!!!!] “תכף נרדים אותה”
“יופי. אני שמחה שהיא נהנית”
“אני עוד יותר. ביוש!” רגעים קטנים של אושר כבר אמרתי?..  סיפור כזה מגיע רק עוגת בריאות. עוגת גזר תמרים ואגוזים פנטסטית!! ככה נראית העוגה לפני.עוגת גזר שהשבחתי את טעמה עם תמרים ואגוזים. יצא פשוט חלום!
כמובן שלא מפעילים מיקסר. מערבבים הכל בקערה אחת, עשר דקות ויש לכם עוגה מעולה!

עוגת גזר תמרים ואגוזים

מתכון לבראוניז שוקולד עם חמאת בוטנים

זה רך, זה שוקולדי וזה מלא בחמאת בוטנים. בראוניז שוס!

כשהייתי בת שמונה אבא שלי נסע לחודשיים לאמריקה. אז לא היו נוסעים לפתח תקווה לא כל שכן לאמריקה.
חזר והביא לי מעיל מפרווה שלא נראה כמוהו בעיר. מעיל הורס. לבן מפרווה רכה רכה.
יום שבת, זמנים של פעם, לא היה דבר אחר לעשות חוץ מלטייל בטיילת של קרית אליעזר.
ילדה קטנה לבושה בסרפן אדום עם חולצה לבנה, גרביונים לבנים, נעלי לק שחורות ומעיל פרווה.
אבא מצד אחד, אמא מצד שני, יצאנו לטייל בטיילת. ברור לכם מי היתה האטרקציה באותה שבת, נכון?
כל שניה כמובן עצרו אותנו, התפעלו מהילדה, מהמעיל וממה שרק אפשר. הוא אשר אמרתי – אטרקציה. בחמש אחרי צהרים עלה לי החום, בלילה כבר בערתי ובחודשיים הבאים, כן-כן חודשיים תמימים, חולה במיטה עם חום.
המסקנה היתה ברורה. שמו לי "עין הרע".
"קן סטה קיטנדו ציקיטיקה ארמוזה קון אסטה פלטו?" התלוננה הנונה בלדינו ובשבילכם בתרגום  מילולי
"מי מוציא ילדה יפה עם כזה המעיל?" התלוננה הנונה בפני אמא שלי. "השתגעת? איך לא תהייה חולה?שמו לה עין הרע!"
נכנס המעיל לארון ויותר לא זכיתי ללבוש אותו. אגב, עד היום הוא בארון. הסיפור הזה חרוט עמוק בזכרון ומאז אני נותנת המון כבוד לשדים הרעים.
טפו-טפו-חמסה-חמסה-מלח-מים-שום-בצל-כוסברה-וכלמהשיעלהבדעתכם- זה אני.
השתגעתי להתעסק איתו אחרי הביצפר שעשה לי? חמוד, נותנת לך את הכי כבוד בעולם אתה אל תתקרב אלי. כשהילדים נולדו כל פעם אותו סיפור.
"כמה היא שוקלת?"
"כמו כולם" היתה התשובה
"מה, הוא ישן כל הלילה?"
"לא ממש, כמו כולם"
ילדים קטנים הם בעיני "מיכוערים". וחמסה-חמסה הוא שמי השני. שבוע שעבר, התרברבתי בווטאפ המשפחתי בהצלחה של עוגת השוקולד שמתים עליה.
שישי-שבת לא הפסקנו לדבר על זה במשפחה.
מוצאי-שבת אני יוצאת מהחדר, נתקלת במשהו, האייפד עף לי מהידיים ובום! מתנפץ על הרצפה.
אני בהלם מוחלט.
"מה קרה?" שואל האיש מלמטה, אני לא מסוגלת לענות
"מה קרה??"
"כלום!!" אני שואגת
רק זה חסר לי עכשיו שיגידו לי שוב שאני קלמזי.
מתקשרת לאחותי עצובה-עצובה. "הפודי שלי התנפץ!"
"מה??"
"כן כן נפל על הרצפה והתנפץ"
ההיא ברגוע, כאילו מדברת על מזג האויר עונה לי,
"זוכרת לפני שנים שבעלך הביא לך אוטו ואחרי שבוע שרטת אותו? אמרת: לא מתקנת, זה הכל מעין הרע. כפרה אחותי על האייפד. זה הכל מההתרבבות שלך ומעין הרע!" אז כן. אני פרימיטיבית.
כן. אני מאמינה ממשיכה לתת כבוד לאדון עין
וכן. בשביל להמתיק את העניינים, בראוניז שוקולד וחמאת בוטנים. תדליקו שוב את התנורים.  ו בפינתנו גם אתם מצליחים להכין את העוגה – ווקשה:

בראוניז שוקולד וחמאת בוטנים

מאפה תרד מבצק פריך עם גבינה בולגרית

זה פריך, זה טעים ומכינים צ'יק צ'ק. רוצו להדליק תנורים.

  לפני שבוע נתקלתי ב"מודעת הגרלה" בפייסבוק של אושיית תקשורת ידועה.
היה כתוב שם שלאושייה בא לעשות מעשה טוב. הוא מוכן לתרום שלושה חודשי ייעוץ בשווי 50,000 ₪ בשביל להעיף את המייזם הבא קדימה. כל מה שצריך לעשות זה להירשם.
שעבדתיכם נאמנתכם לא תירשם? בול בשבילי זה נוצר. נרשמתי.
למחרת קיבלתי מייל
"שלום, אני העוזרת האישית של האושייה אשמח אם תצרי עימי קשר לקבוע פגישה".
די! קראתי פעמיים כדי לוודא שאני אכן קוראת נכון, וואלה זה הוא. לא האמנתי למראה עיני. התקשרתי לעוזרת האישית.
"שלום, קוראים לי דורית ופנית אלי במייל"
"אה כן את רוצה לקבוע פגישה עם האושייה?"
"אממ לא..הוא רוצה לקבוע פגישה איתי. זה בקשר להגרלה"
"איזו הגרלה?" נשמעה מופתעת
סיפרתי לה
"אה.."
והתחילה להקריא לי את ההגרלה, שאני קוטעת אותה כל פעם ואומרת לה "את מדברת עלי נכון?" כי מה שהאושייה כתב אני חולמת וההיא צוחקת לה להנאתה.
כששאלתי אותה מה בנוגע לפגישה אמרה "אממ תראי האושייה מאד עסוק.."
בנקודה הזאת הבנתי.
חמודה! מה שאת עוד לא למדת – אני כבר שכחתי!
אם היתה מישהי שעשתה דוקטורט באיך להגיד לאנשים לא והם חשבו שזה כן – זו אני מותק!
"אבל אם תרצי פגישת יעוץ זה עולה 900 שקל לשעה, אולי האושייה יסכים לעשות לך הנחה"
תודה נשמה תודה, אבל חשבתי מדובר על מתנה לא?..
אז זהו שלא. לא לומדת אני ראבק.
סוויט דוּלי אבל עדיין מצליחים לעבוד עלי.
עכשיו אני קיטרתי ואתם תדליקו את התנורים כדי שבארוחת ערב תהנו ממאפה תרד מבצק פריך עם גבינה בולגרית. ובפינתנו מי הכין והצליח לו?ווקשה(:

מאפה תרד מבצק פריך עם גבינה בולגרית

 

סוד קינוחי הכוסות שלי

העוגה לא הצליחה? נעשה ממנה כדורי שוקולד או קינוח בכוסות.

“הסודות של בלוגרי האוכל” זו היתה הכותרת. ספרו לנו מהם הסודות שלכם ואנחנו נספר עליהם לעולם.
ראבק איזה סוד יש לי אני?
הרי כל מתכון אני בוחנת בשבע עיניים מנסה פעמיים, כותבתמוחקתכותבתמוחקת כדי שלא יהיו טעויות,
אז שלי יהיו סודות באוכל?
הודעתי שאני לא משתתפת בפרוייקט. השבוע קבלתי סמס
“תשמעי, עשיתי עוגת בראוניז מתכון שהוא לא שלך. יצא פחזבל. סליחה סליחה סליחה, מבטיחה מהיום לעשות רק שלך, אבל לא חראם לזרוק את העוגה לפח?”
“אל תזרקי”
“אז מה לעשות איתה?” ואז קלטתי. אחושילינג של סוד יש לי אני. סוד-סודי-מוחלט-בהחלט.
אני. לא. זורקת. עוגות. לפח. ועכשיו גם תגלו את סוד קינוחי הכוסות שלי.
בפעם האחרונה זה קרה לפני כשבועיים.  הכנתי עוגת זברה נהדרת שנעלמה תוך יום.כשבאתי לבקר אצל הגדולה התלוננה שלא טעמה מהעוגה. אז הכנתי עוד אחת.
הבעיה, כשיצאה מהתנור היא נראתה יותר פיתה מעוגה. אז קלטתי שהשתמשתי בקמח רגיל ולא קמח תופח.
שאני אזרוק את העוגה לפח? אַ-אוּ-זוּ-בִי-לַה, כמו שאבא שלי היה אומר. חס וחלילה.
נעשה ממנה כדורי שוקולד.
שמנו במעבד מזון וטחנתי העוגה.
“מורמור מהזה? קוסקוס של עוגה?” נדהמה הקטנה כשראתה את הפירורים
“אנחנו נעשה מזה כדורי שוקולד” וכך היה. 100 ג’ שוקולד חלב וקצת חלב ממיסים במקרו, מוסיפים 2-3 כפות נוטלה ומערבבים. מוסיפים לתערובת וטא-דם! התערובת משובחת. מגלגלים כדורים ויש לנו כדורי שוקולד. יצאו מעולים! במתכון הזה של כדורי השוקולד במקום הפתי בר תשתמשו בעוגה שלא הצליחה.ואם לא כדורי שוקולד? זה בכלל קל.
מפוררים את העוגה לפירורים, שמים בכוסיות יפות, מכינים פודינג מזליפים לכוסיות, מקשטיםואף! אחד! לא! ידע! שהעוגה! לא !הצליחה!פירורים למטה, פירורים למעלהאם תתאמצו ותוסיפו גאנש בכלל אף אחד לא ירגיש כלום.
עכשיו גם אתם יודעים את סוד קינוחי הכוסות שלי(:

עוגיות ים של שוקולד

בצק פריך שוקולד מרשמלו ואתם טובעים בעונג הזה

עוגיות ים של שוקולד מורכבות משלושה מצרכים בלבד.
בצק פריך, שוקולד ומרשמלו. ז-ה ה-כ-ל!
ניחא שלושה מצרכים, ההכנה לוקחת שלוש דקות גג!
והחיסול שלהן – טוב, כשהן יוצאות מהתנור שלוש דקות זה הרבה
וגם זה על אחריותכם הבלעדית(:
ולמה אני מדגישה שלושה מצרכים?
כי יש לי עוגיות עם שני מצרכים בלבד לדוגמא: העוגיות של מוּרמוּר
אבל הפעם אנחנו הולכים על שלושה מצרכים בלבד. קראתי להן עוגיות ים של שוקולד כי שם יותר מתאים מזה אין! השוקולד שמציף את העוגיה, המרשמלו שנמס, הרכות של הבצק,
הכל ביחד – פשוט אין מילים(: הקטע המצחיק-מביך כמה קל להכין את עוגיות השחיתות האלה.
במסגרת שיטוטי באינטרנט ראיתי את אופן ההכנה של העוגיות האלה בכל צורה אפשרית.
גילוי נאות, הרעיון לא שלי, אבל הקלות הבלתי נסבלת של הכנתן פשוט קנתה אותי.
לוקחים תבנית, מרפדים בבצק פריך ועליו מניחים  שוקולד מריר, חלב, מה שתבחרו. על השוקולד מפזרים מרשמלומכסים מעל בבצק פריך
זהו.מכניסים לתנור ואופים.
נכון שערורייתי כמה קל?
ועוד מתפלאים שקראתי להן עוגיות ים של שוקולדיום אחרי,
אם ישאר משהו,
העוגיות נראות כך.
עדיין עוגיות ים של שוקולד(:אגב, המתכון פורסם לראשונה בסלונה באוגוסט 2014 לפני שהאתר שלי עלה לאויר.
תוכלו להתרשם מהתגובות.

עוגיות ים של שוקולד

מכינים בצ'יק צ'ק