קינוח פנקוטה וניל קפוא במרק תותים

קוביות פנקוטה קפואות עם מרק תותים מרענן מנה נפלאה לערב החג

"שבת הגדול" היא השבת שלפני ליל הסדר.
לא, אין טעות בשם, לא אמרו לי שבת הגדולה,זה השם שאני זוכרת מילדותי.
לכבוד "שבת הגדול" היתה התרגשות גדולה והיערכות מיוחדת.
אמא שלי לקחה אותי ואת אחותי לחנות בגדים "אקסלוסיבית" במיוחד בבית הקרנות בהדר,
שם קנו לנו בגדים חגיגיים לכבוד "שבת הגדול".
כמובן שהבגדים נקנו כחודש לפני הזמן והוחבאו בארון לאירוע הגדול.
ב"שבת הגדול"  הלבישו אותי בחליפה האדומה, עם גרביונים לבנים, נעלי לק שחורות
ולקחו אותנו לסיבוב ראווה בטיילת של קרית אליעזר.
זוכרת את זה כאילו היה אתמול. לכבוד "שבת הגדול" הכנתי לכם קינוח פנקוטה וניל קפוא במרק תותים.
זה יכול לשמש אתכם גם כקינוח בערב החג.
בדרך כלל בעת הכנת פנקוטה משתמשים בג'לטין
אני ויתרתי על הג'לטין בעת הכנת הפנקוטה כי לא אוהבת להתעסק איתו ועל מנת שהפנקוטה תהיה יציבה,
הקפאתי את הפנקוטה בתבניות סיליקון בצורות.
פנקוטה וניל מכינים בקלות והיא השתלבה נפלא עם מרק התותים. את הפנקוטה וניל מגישים קפואה על מרק תותים
ועד שהקוביות מגיעות לשולחן
הפנקוטה מתרככת והטעם נפלא!

קינוח פנקוטה וניל קפוא במרק תותים

 

מתכון למוס שוקולד בשני צבעים ללא ביצים וללא ג'לטין

קרן ואיתי מתחתנים ולכבודם הכנתי קינוח מתוק של מוס שוקולד, קצפת עם שוקולד לבן, גאנש שוקולד וכדורי קליק שמתחבאים בין השכבות

  כבר לפני שנתיים,
החברים שלהם ניסו לשדך בינהם
אבל שום דבר לא קרה זה היה שם, באוויר, כל הזמן.
היא שמעה עליו
הוא שמע עליה,
הדלתות המסתובבות האלה של החיים
ההפתעות האלה שהן מול העיניים
ואנחנו לא יודעים להושיט את היד ולקחת הימים עברו, החודשים התארכו
הוא התאמן להיות איש ברזל
היא נסעה לטיול באמריקה
הדלתות המשיכו להסתובב
והם הסתכלו מרחוק אחד על השניה.
ואז קרה הקסם
הביחד
העיניים שנפגשו
הלב שדפק מהר.
הם גילו אחד את השניה
ומהשנייה הראשונה ידעו
שזו האהבה האמיתית ומאז הם ביחד קרן ואיתי האהובים,
מאחלים להם חיים מלאים
באושר, שמחה, מתיקות
חיים מלאים שוקולד קצפת
והמון הפתעות מתוקות לאורך הדרך
מזל טוב!

קינוח מוס שוקולד בשני צבעים ללא ביצים וללא ג'לטין

עלי פילו עם סוכר חום וקינמון

עלי פילו עם סוכר חום וקינמון - קחו אותם כשאתם רואים אותם לא כשאתם רוצים אותם כי אחרכך לא ישאר!

דחיית סיפוקים ואני לא בדיוק חברים טובים.
אם ראיתי משהו ואני רוצה אותו – אלוהים! למוצר ולי יש בעיה.
אני יכולה ללכת, אני אחזור, אתעלם, לחכות דקות ארוכות, חבל על הזמן.
זה שם, ההחלטה בעצם כבר תקוע בראש וזהו. אני החלטתי.
רוצים דוגמא? בבקשה.
חברה שלי ואני מסתובבות בחו"ל עוצרות מול חלון ראווה עם תיק הורס.
"אני רוצה את התיק"
"חכי, אולי תמצאי תיק אחר?"
"מה זה קשור? התיק הזה הורס ואני רוצה אותו"
"אבל דולי, עכשיו אחת עשרה בבוקר, רק התחלנו, מה, נסתובב איתו כל היום? נחזור בערב"
"חברה שלי, מה אמא שלי היתה אומרת?"
כבר למדה אותו בעל פה אחרי שאני טוחנת לה אותו שנים,
וגם אם תעירו אותה באמצע הלילה היא תגיד את זה.
"קחי אותי כשאת רואה אותי לא כשאת רוצה אותי"
"אח אח איזה מזל שאת יודעת לדקלם את אמא שלי, לחנות בבקשה" טוֹמָה מֶה קְאונְדוֹ מֶה וֶס אִי נוֹ קְאונְדוֹ מֶה קֶאס – המשפט בלדינו כי זה בדיוק זה.
מי יודע מה יהיה בערב? מי יודע אם נחזור לחנות? מי יודע אם התיק יחכה לי עד הערב?
ובכלל – קחי אותי כשאת רואה אותי לא כשאת רוצה אותי. עלי פילו עם סוכר חום וקינמון –
קחו אותם כשאתם רואים אותם לא כשאתם רוצים אותם.
כשאתם נוגסים, הקראנק שאתם שומעים,
הפירורים שמתפזרים,
הטעמים שממלאים את הפה
אמרתי לכם – קחו אותם כשאתם רואים אותם לא כשאתם רוצים אותם. בדיוק כמו עלי הפילו והנוטלה  שתמצאו את זה פה – פילו ונוטלה שתי מילים
זה קטלני כשזה חם, זה הורס כשזה קר, טוסו להדליק תנורים. אגב, גם את אלה מכינים  די מהר.
על עלה הפילו מפזרים סוכר חום עם קינמון ולתנור.
אפשר להוסיף אגוזים קצוצים שזה בכלל חלום,
אחרי האפיה הסוכר החום מתקשה בפנים, הקינמון ממלא את הפה בטעמי גן עדן
והשבת שלכם תהיה משובחת מביס לביס! עלי פילו עם סוכר וקינמון – קחו אותם כשאתם רואים אותם לא כשאתם רוצים אותם!

עלי פילו עם סוכר וקינמון

מתכון לעוגת סברינה נוסטלגית קלה להכנה

מהיום אמרו סברינה נוסטלגית שש שש שש. שש ביצים,שש כפות סוכר ושש כפות פירורי לחם.

סברינה היא עוגה נוסטלגית.
כשהייתי קטנה, הסברינה היתה פסגת חלומותי.
כשהייתי קטנה אחרי זריקה או משהו טראומתי,
זוכרת אותי ישובה בבית קפה עם אמא שלי, ילדה קטנה עם השולחן זכוכית שגבוה ממני,
נועצת את הכפית בהררי הקצפת עם העוגה הספוגה בטעמים – כן. זכרונות של ילדות.
תודה לציפי לוי הנהדרת שלקחה אותי שנים אחרונית, הזכירה לי את העוגה וגם נתנה לנו מתכון. כדי שיהיה לכם יותר קל תוכלו לקרא לעוגת הסברינה – עוגה סברינה שש שש שש.
וזאת משום שהעוגה בנויה מ-
6 ביצים
6 כפות סוכר
6 כפות פירורי לחם.
בפסח תמירו את פרורי הלחם לפרורי קמח מצה.
מפרידים ביצים – חלבונים וחלמונים לחוד.
מקציפים את החלבונים עם הסוכר, מוסיפים החלמונים ופרורי הלחם וזהו.
העוגה יוצאת גבוהה כמו בתמונה והיא נפלאה. מספיגים את העוגה עם מים,סוכר וברנדי.
אפשר במקום הברנדי לשים רום שלפי דעתי הרבה יותר טעים.
מה איזה רום? הפושטי הזה שמוכרים בסופר במדף של האפיה.
מים אדומים מעורבבים בסוכר בטוח אבל איך שהנוזל הזה בא עם זכרונות ילדות. סברינה קלאסית מוגשת עם דובדבנים אבל אצלי חייב שיהיה טוויסט הגשתי עם פירות יער.
העוגה נפלאה וטעימה! ובפינה הכי אהובה עלי אתן משמחות אותי עם תמונות של העוגה ווקשה(:

מתכון לעוגת סברינה נוסטלגית מהירה

עוגת ממתקים ליומולדת

עוגת שוקולד הורסת ליומולדת עם ממתקים ושוקולדים שתשאיר את האורחים שלכם פעורי פה

קונדיטוריה היא מדע מדויק משננים לנו בוקר וערב, כל גרם חייב להיות ספור ומדוד.
אמת התורה הכל נכון, מורידה את הכובע בפני השפים הגדולים כי קטונתי והם יודעים הרבה יותר טוב ממני.
עד כאן אין ויכוחים נכון? מעולה! אבל! לפני שהייתי סוויט, אחותי היתה מתקשרת ושואלת "תגידי איך הכנת את העוגה של יום שישי?"
הייתי עונה משהו בנוסח "תקחי בערך כוס סוכר ותוסיפי עוד קצת שוקולד.."
ולפני שהייתי מצליחה לגמור משפט היו מגיעות הצעקות.
"אני לא מבינה את לא יכולה לתת לי מתכון נוראמלי? מהזה? מתי תלמדי למדוד כמויות?" אז אין ברירה ולמדתי. מאז שאני סוויט מודדת כמויות בקפידה
ואם אני רוצה שהעוגה תצליח לכם בדיוק כמו אצלי,
אני שולחת לעצמי הודעות קוליות בווטאפ תוך כדי עבודה כדי לא לשכח. אבל האמת חייבת להיאמר העוגות הכי מוצלחות שלי,
הן אלה שאני לוקחת מצרכים, מכניסה פה, מוסיפה שם שלום-על-ישראל לתנור ואופה.
הבעיה מתחילה כשבזמן הטעימות אני שומעת תגובות כמו
"אמא מה זה? אלוהים זה טוב! איך עשית את זה?"
יואו-יואו איך שאני דופקת את הראש בקיר.
מפגרת-מפגרת-מפגרת! איך לא רשמתי?! ומתחילה לנסות לשחזר.
עכשיו תשאלו למה אני מספרת לכם את זה? או!
זוכרים שהשבוע חגגה הנסיכה שלי יומולדת?
ברור שזוכרים כי עוגת הלימון שהמתכון שלה פה: עוגת לימון שעוד לא טעמתם
עשתה לי השבוע הרבה נחת עם הצפיות ברחבי הרשת.
אמה-מה עוגת לימון זה לנפש, בוא נפתיע אותה בדרך שלא חשבה עליה.
ואחרי הלימון מגיע השוקולד. סוויט או לא סוויט? בזמן שהכנתי את העוגה הראש היה טרוד במחשבות, במקום אחר ושכחתי לדבר לעצמי.
אחרי האפייה, כשהעברתי העוגה לתבנית ההגשה וטעמתי ממה שנשאר על הסכין,
כבר אז הבנתי שעשיתי טעות כשלא רשמתי, אבל למי יש זמן להתעכב?
ובינינו התפאורה בעוגת הממתקים היא מה שעושה את העוגה. אני עברתי שלוש חנויות ופיצוציות בשביל לרכוש שוקולדים לעוגת הממתקים ליומולדת בבוקר, התקשרתי למשרד לוודא שהילדה בכסא הנכון והפתעתי אותה עם העוגה.
כן כן כל המשרד נהנה. וכדי שלא תשאלו מה כל הממתקים, צילמתי לכם את הערימה
היו אפילו עוד. למשל, את ביצי הקינדר שקניתי אחרכך אבל הן על העוגה.
והיו חבילות של רבע לשבע בצבע אדום
ותשלימו את החסר מהתמונה הראשית(: הטריק של העוגה, להכין עוגת שוקולד, לצפות בגאנש ולהתחיל בלשחק עם ממתקים. ובפינה האהובה עלי איך אתן משמחות את ליבי ושולחות לי תמונות עם עוגות שלכן – ווקשה:
נועה בת ה 13.5 הכינה את עוגת הממתקים לאמא שלה בהפתעה.
בסודיות קנתה חומרים החביאה מאחיה הקטנים ושלחה לסבתא שלה שתראה
אי אפשר שלא להעלות את זה פה ולהתרגש(: וגם Adan הכינה את העוגה בתבנית 26 והצליח לה!

עוגת ממתקים ליומולדת

קינוחים מושחתים