גרנולה טבעונית תוצרת בית

גרנולה טבעונית שמכינים בבית עם המון פירות יבשים וגרעינים מכל הסוגים. נהדרת!

כשהבנות היו קטנות, מכיוון שהיו צמודות בגיל, בשעות הערב היתה די משמעת ברזל בבית.
אני זוכרת שלארוחת ערב הייתי מכינה צלחות עם  גבינה, חביתה, עגבניה/מלפפון, פרוסת לחם בצד
וזו היתה ארוחת הערב.
לא היו שאלות, לא היו היסוסים, לחם, גבינה, ירקות וחביתה – ארוחת ערב.
השבוע כשהייתי בביקור אצל משפחה מסויימת, כשהגיע זמן ארוחת הערב
נכנסה האמא למטבח ובעוד הילדה שרועה מול הטלויזיה התחילה האמא לשאול את הילדה שאלות: "מה את רוצה לאכול לארוחת ערב? את רוצה טוסט גם גבינה?"
"לא באלי"
"את רוצה סנדויץ עם נקניק?"
"לא בא לי גם את זה"
"את רוצה חביתה?"
"אמממ לא!"
"אולי מהגרנולה שמורמור הביאה?"
"לאבאלי בכלל!"
וככה אחרי חמש-שש הצעות תפריט הסכימה הילדה המתוקה שאמא שלה תכין לה פרנץ' טוסט.
תודה רבה באמת! "הגרנולה שמורמור הביאה" זה גרנולה שהכנתי בבית, עם כל הזרעונים והגרעינים והפירות היבשים שרק אפשר.
את הקרדיט למתכון ניתן לאריאל ארז הנהדר,
שהביא צנצנת מלאה בגרנולה מתנה לבת שלי ואני כל כך התלהבתי מהיופי של הגרנולה
שהכנתי להכין בעצמי גם. הכנתי גם סרטון איך מכינים את הגרנולה   איך מכינים גרנולה תוצרת בית?
שמים בתבנית אחת, גרעיני חמניה, גרעיני דלעת, פישתן, פירות יבשים, מכל טוב הארץ. מערבבים את הפירות היבשים עם כל יתר היבשים, מערבבים עם שמן וסילן ושמים בתבנית מעבירים לתנור ואופים, ומערבבים כל חמש דקות שלא ישרפו לנו כל הזרעונים מוציאים מהתנור, נותנים לזה קצת להתקרר
מוסיפים את הסובין, צימוקים וקוביות התמרים ומערבבים זה מהזה טעים!

גרנולה טבעונית תוצרת בית

לביבות כרובית עם פטרוזיליה ובורגול

תקראו להן לביבות כרובית או קציצות כרובית הן טעימות בכל שם!

לפעמים כשאני מספרת לכם סיפורים על הילדים שלי אני מסווה את הפרטים כי אחרי זה יש להם טענות.
"את כל הזמן כותבת עלי ועל אחותי בכלל לא" מתלוננת אחת
אז כדי שלא יהיו טענות מהגזרה הזו, אני משתדלת להסוות את הפרטים.
אחרי הפוסט האחרון בו סיפרתי על ילדה אחת שלא יודעת להכין חביתה קבלתי טלפון
"אחרי שביישת אותי לפני כולם וכתבת שאני לא יודעת להכין חביתה, אין לך ברירה את חייבת להכין לי משלוח"
אני שבדרך כלל לא שותקת נעלמתי דום ורק גמגמתי
"מה להכין לך?"
"מה שאת רוצה אני לא בררנית בדיוק כמו שכתבת בפוסט" צחקה לי בפרצוף
אמרתי בסדר והתקשרתי לאחותי לספר לה כמה אני מסכנה ואיך הבת שלי רודה בי. עלאק(:
אחותי חשבה שניה ואמרה "אבל לא נתת פרטים על איזו ילדה מדובר, ממש אי אפשר לזהות, סתם עבדה עליך"
הלכתי למשפחה המורחבת ושאלתי אם הם מזהים על מי אני מדברת, להפתעתי גם שם לא ידעו.
זה מה שנקרא רגשות אשם יש לנו בכל מצב. אז זאת שיודעת להכין חביתה אבל לא מתאמצת להכין ורק מתקשרת לאמא שלה ומבקשת משלוח,
מחבבת תבשילי ירקות ובגלל שהכרובית ממשיכה לגור קבוע אצלנו במקרר, הוחלט על לביבות כרובית.
טחנתי את הכרובית במעבד מזון, הוספתי פטרוזיליה ובורגול
והכנתי לה לביבות כרובית שהיו מאד טעימות.

לביבות כרובית עם פטרוזיליה ובורגול

מתכון לסלט אטריות וירקות פיקנטי

סלט קליל עם אטריות דקות וירקות שמוסיף טעמים לכל ארוחה

לפני שנים הלכתי לקוראת בכף היד.
משיחות עם נשים, כל אחת עוברת את התקופה הזו, ללכת למישהי שתספר דברים על העתיד, לדעת את הלא נודע.
הייתי אצל כמה וכמה נשים כאלה בחיי ובמשפט אחת אסכם את החוויה – "הנבואה ניתנה לשוטים".
כן, יש כאלה שעם אינטואיציה נדירה פיצחו אותי תוך שתי דקות וסיפרו לי עלי שהפתיעו אותי מאיפה הן יודעות.
כן, היו כאלה גם שסיפרו לי דברים שעמדו לי מול העיניים ולא רציתי לראות והן פקחו לי את העיניים,
אבל אני לא יכולה להגיד שמישהי ניבאה לי את העתיד.
שלא לדבר על השרלטניות שבדרך והנה דוגמא קלאסית לאחת מהן.
כמו בסרטים הגעתי לחורבה, ישבה מולי אישה מבוגרת עם מטפחת על הראש.
אחרי שהתיישבתי מולה, לקחת את כף ידי החזיקה בשתי ידיה, החליקה בידה על היד שלי ואמרה:
"איזה יד יפה יש לך. חלקה, נקיה, בלי קמטים. אין לך סודות את?" והפכה את היד.
"או-הא!! מה אני רואה פה? מבחוץ הכל חלק אבל רק הפכתי ותראי איזה מהפכה יש לך פה בתוך היד. מהזה? מה את מסתירה!?"
וכל מה שסיפרה לי ידעתי ומה שאמרה על העתיד לא התגשם.
עברו שנים עד שהבנתי שרק אני אחראית לחיים שלי.
שהבטן שלי, האינטואיציה שלי היא הדבר הכי מדוייק שיש ולפי זה אני צריכה לפעול
ואף אחת אבל אף אחת לא יכולה לנבא את העתיד.
חברימים, סלט אטריות וירקות פיקנטי,   מה שאתם רואים זה מה שמקבלים. אין הפתעות.
איטריות, ירקות, נבטים, בריא וטעים.
תהנו אהובים!  

סלט אטריות וירקות פיקנטי

מתכון לשעועית שלג עם פטריות ברוטב פיקנטי

תוספת נפלאה של שעועית ופטריות שמתאימה לכל ארוחה, תבשיל צמחוני/טבעוני

  מתוך שלושה ילדים, שניים בשלנים ואחת לא מכינה חביתה לבד.
שניים מתעניינים בבישול ומגיל צעיר מכינים תבשילים לבד, אחת מתקשרת לבקש משלוחים בלי להסס.
שלושה ילדים שגדלו באותו הבית.
השניים שמכינים תבשילים לבד גם מאד יצירתיים ומוסיפים לכל תבשיל את הטעם הייחודי שלהם.
זאת שבקושי מכינה חביתה מוכנה לפעמים להרתיח מים בשביל פסטה. כן, בסוף תגרד מלמעלה גבינה מלוחה. במתכון לפסטה עם אספרגוס סיפרתי לכם איך לימדה האחות הגדולה את הקטן לשרוך שרוכים.
השיעור לא הסתיים שם. באחד הימים ניגש הקטן לאחותו וביקש שתכין לו חביתה.
"אני לא מתכוונת להכין לך חביתה אבל אם אתה רוצה אני מוכנה ללמד אותך איך מכינים"
עמדה ולימדה אותו איך להכין חביתה.
ככה זה כשיש אמא עובדת מסתבר, השיעורים שהילדים מקבלים מהאחים שלהם שווים יותר. אותם הילדים אוהבים את האוכל שלהם מתובל.
אחת שלא נגעה בתבשילים שהיו טיפה חריפים בילדותה, מעדיפה היום מאכלים פיקנטיים
הקטן משתגע על מאכלים חריפים וזאת שלא מכינה חביתה מוכנה לטעם מכל העולמות. ראיתי את השעועית הארוכה הזו על המדף בסופר.
מסתבר שקוראים לה שעועית שלג או שעועית הולנדית
ואמרתי לעצמי שאני חייבת לנסות להכין אותה.
להכנת הרוטב השתמשתי ברוטב סויה, סילן ורוטב חמוץ מתוק. אין לי מושג למה קוראים לה כך אבל התבשיל הצליח.
תבשיל נהדר ופיקנטי שמתאים לכל ארוחה ואצלנו מאד אהבו.

מתכון לשעועית שלג עם פטריות ברוטב פיקנטי

פשטידת קישואים כרובית ומנגולד

חוזרים לשגרה עם פשטידת קישואים, זוקיני, כרובית ומנגולד נהדרת!

אחותי מתקשרת ושואלת אם אנחנו באים "לעשות את הפה חמץ"
"נפרדנו לפני שעתיים, לא הפסקנו לאכול מתחילת פסח ועכשיו את רוצה שאני אוכל פיתה עם חומוס וטחינה?"
אני צועקת עליה "יש לי שקילה מחר!"
"את לא חייבת לאכול פיתה" עונה לי באדישות
"אני מודה לאלוהים שלא הזמינו אותי לשום מימונה ואת מדברת איתי על פיתות?? יש לי שקילה מחר את לא שומעת?!" הפחד מתחיל לחלחל בי
מעניין אבל הפחד לא חילחל בי כשטעמתי מצות מגולגלות עם גבינה,
הפחד לא חילחל כשחיסלתי עוגת בראוניז עם קצפת,
הפחד בכלל לא היה בסביבה כשהבומאלוס עפו סביבי.
חברימים לא יעזור כלום – על טעויות משלמים והפיי-טיים הגיע ובגדול!
"אני לא הולכת מחר לרן" אני מודיעה לאחותי
"ברור שאת הולכת. ראס-בן-אנו את הולכת היה אבא שלי אומר" בוא נעשה את הסיפור קצר.
קילו וארבע מאות גרם עלו לי החטאים שלי.
קילו ארבע מאות! אין דרך נעימה להגיד את זה.
אמרתי לכם – על טעויות משלמים!
רן דווקא היה די נעים, לא כעס רק הודיע לי שכשאני באה בשבוע הבא,
לקילו ארבע מאות עלי לצרף עוד מאתיים גרם לפחות כדי שהחיוך שלו יהיה ממש רחב.
פתחתי את המקרר ואת הירקות שמצאתי זרקתי למעבד המזון.
ככה נוצרה לה פשטידת קישואים, זוקיני, כרובית ומנגולד
שמטרתה להחזיר לי את הצבע ללחיים,
להוריד את קלוריות הפסח ולהחזיר לרן את החיוך לפנים.

פשטידת קישואים כרובית ומנגולד

דיאט דולי