קונפיטורת גזר עם שלוות נפש

קונפיטורת גזר מכוסה בסירופ קרמלי משגע

היום אחותי חוגגת יומולדת.
לפני שנה פירסמתי את הפוסט הזה בסלונה עם תמונות של צלמת מתחילה בלשון המעטה!
עברה שנה וידעתי שהפוסט הזה חייב להיות אצלי בבית ולכן צילמתי את התמונות מחדש. לפני יותר מעשר שנים החליטה אחותי שהיא “עושה מהפך” לעצמה והשילה ארבעים (כן. ארבעים!!!!!! ק”ג).
בניגוד לאחותה עלובת הנפש (אני) שיורדת עשרים קילו ואחרי חודשיים מעלה חמש-עשרה לפחות (במקרה הטוב),
שומרת אחותי על ההישג העצום הזה –שרק בשביל זה צריך להשתחוות לה בנוסח אללההואאכבר מידי יום – כבר למעלה מעשר שנים. עניין לא פשוט לשמור על ההישג הזה והיא מקפידה עליו בקנאות.
אמה-מה יש דבר אחד ששובר לה את כח הרצון. ריבה.
כן-כן תהרגו אותי, הדבר הזה שמורחים על הלחם, או במקרה שלה אוכלים עם כפית.
לא מבינה את העניין הזה בכלל!
היא לא נוגעת בשוקולד, לא מבינה למה אנשים מתעלפים על מוסים, תנו לה ריבה והיא שלכם. שבוע שעבר, מצאתי עגבניות שרי שנשכחו במקרר, העגבניות היו כבר מצ’וקמקות לגמרי.
שטפתי אותן, שמתי בסיר, הוספתי סוכר, מיץ לימון, בישלתי, אפילו לא טעמתי ושלחתי לה.
התקשרה בזעקות: "מה שלחת לי את זה? השתגעת?? אני לא מפסיקה לאכול את זה! זה חלום!!!"
"ריבת עגבניות חלום?" לא הבנתי על מה היא מדברת
"את לא יודעת כמה זה טעים. אוי. זה הורס. תשמעי, אני משתגעת לאכול קונפיטורת גזר גמדי. אולי תעשי לי ?"
"מאיפה אני יודעת לעשות קונפיטורת גזר גמדי?" התפלאתי
"מאיפה ידעת לעשות ריבת עגבניות?"
וואלה צודקת.   השנה, הכנתי אותן מחדש והן מחכות לה.
השנה, הכנתי אותן מחדש והן מחכות לה.
לחצו כאן ל ריבת תות שדה מלאה באושר ושמחה 
לחצו כאן ל – ריבת דובדבנים מלאה בבריאות 
לחצו כאן ל קונפיטורת גזר עם שלוות נפש
לחצו כאן ל ריבת דלעת בהמון אהבה 

קונפיטורת גזר עם שלוות נפש

ריבת דובדבנים מלאה בבריאות

ריבת דובדבנים חלומית מלאה בבריאות

את פוסט ריבת הדובדבנים פרסמתי כבר לפני שנה עם תמונות אממ לא משהו.
עברה שנה, יש שוב דובדבנים בשוק וזו הזדמנות מצויינת להחליף את התמונות. בהתחלה צילמתי את הדובדבנים ככהוגם ככהכשהתקשרתי לכלת השמחה להראות לה איזה יופי של תמונות צילמתי
לא ממש התלהבה ואמרה לי שהיא רוצה משהו אחר
אז צילמתי בסגנון אחרועכשיו תחליטו אתם איזה סגנון אתם יותר אוהבים.
הסגנון הרומנטי משהו או הנקי יותר, הגרפי.   וה הסיפור איתו פורסם הפוסט לראשונה.
היום אחותי חוגגת יומולדת.
לפני שנה פירסמתי את הפוסט הזה בסלונה, אבל היום כשיש לי בלוג עם השם סוויט דוּלי, הפוסט חייב להיות פה. לפני יותר מעשר שנים החליטה אחותי שהיא “עושה מהפך” לעצמה והשילה ארבעים (כן. ארבעים!!!!!! ק”ג).
בניגוד לאחותה עלובת הנפש (אני) שיורדת עשרים קילו ואחרי חודשיים מעלה חמש-עשרה לפחות (במקרה הטוב),
שומרת אחותי על ההישג העצום הזה –שרק בשביל זה צריך להשתחוות לה בנוסח אללההואאכבר מידי יום – כבר למעלה מעשר שנים. עניין לא פשוט לשמור על ההישג הזה והיא מקפידה עליו בקנאות.
אמה-מה יש דבר אחד ששובר לה את כח הרצון. ריבה.
כן-כן תהרגו אותי, הדבר הזה שמורחים על הלחם, או במקרה שלה אוכלים עם כפית.
לא מבינה את העניין הזה בכלל!
היא לא נוגעת בשוקולד, לא מבינה למה אנשים מתעלפים על מוסים, תנו לה ריבה והיא שלכם. שבוע שעבר, מצאתי עגבניות שרי שנשכחו במקרר, העגבניות היו כבר מצ’וקמקות לגמרי.
שטפתי אותן, שמתי בסיר, הוספתי סוכר, מיץ לימון, בישלתי, אפילו לא טעמתי ושלחתי לה.
התקשרה בזעקות: "מה שלחת לי את זה? השתגעת?? אני לא מפסיקה לאכול את זה! זה חלום!!!"
"ריבת עגבניות חלום?" לא הבנתי על מה היא מדברת
"את לא יודעת כמה זה טעים. אוי. זה הורס. תשמעי, אני משתגעת לאכול קונפיטורת גזר גמדי. אולי תעשי לי ?"
"מאיפה אני יודעת לעשות קונפיטורת גזר גמדי?" התפלאתי
"מאיפה ידעת לעשות ריבת עגבניות?"
וואלה צודקת. אז הכנתי לה אז ארבע ריבות/קונפיטורות ומלאתי אותן בברכות. השנה, הכנתי אותן מחדש והן מחכות לה.
לחצו כאן ל ריבת תות שדה מלאה באושר ושמחה 
לחצו כאן ל – ריבת דובדבנים מלאה בבריאות 
לחצו כאן ל קונפיטורת גזר עם שלוות נפש
לחצו כאן ל ריבת דלעת בהמון אהבה  ואם אתם מחפשים עוד מתכונים לריבות בבקשה – רק ללחוץ כאן
ריבות וקונפיטורות

ריבת דובדבנים מלאה בבריאות

ריבת דלעת בהמון אהבה

ריבת דלעת שכל ביס ממנה מלא באהבה

היום אחותי חוגגת יומולדת.
לפני שנה פירסמתי את הפוסט הזה בסלונה עם תמונות של צלמת מתחילה בלשון המעטה!
עברה שנה וידעתי שהפוסט הזה חייב להיות אצלי בבית ולכן צילמתי את התמונות מחדש. לפני יותר מעשר שנים החליטה אחותי שהיא “עושה מהפך” לעצמה והשילה ארבעים (כן. ארבעים!!!!!! ק”ג).
בניגוד לאחותה עלובת הנפש (אני) שיורדת עשרים קילו ואחרי חודשיים מעלה חמש-עשרה לפחות (במקרה הטוב),
שומרת אחותי על ההישג העצום הזה –שרק בשביל זה צריך להשתחוות לה בנוסח אללההואאכבר מידי יום – כבר למעלה מעשר שנים. עניין לא פשוט לשמור על ההישג הזה והיא מקפידה עליו בקנאות.
אמה-מה יש דבר אחד ששובר לה את כח הרצון. ריבה.
כן-כן תהרגו אותי, הדבר הזה שמורחים על הלחם, או במקרה שלה אוכלים עם כפית.
לא מבינה את העניין הזה בכלל!
היא לא נוגעת בשוקולד, לא מבינה למה אנשים מתעלפים על מוסים, תנו לה ריבה והיא שלכם. שבוע שעבר, מצאתי עגבניות שרי שנשכחו במקרר, העגבניות היו כבר מצ’וקמקות לגמרי.
שטפתי אותן, שמתי בסיר, הוספתי סוכר, מיץ לימון, בישלתי, אפילו לא טעמתי ושלחתי לה.
התקשרה בזעקות: "מה שלחת לי את זה? השתגעת?? אני לא מפסיקה לאכול את זה! זה חלום!!!"
"ריבת עגבניות חלום?" לא הבנתי על מה היא מדברת
"את לא יודעת כמה זה טעים. אוי. זה הורס. תשמעי, אני משתגעת לאכול קונפיטורת גזר גמדי. אולי תעשי לי ?"
"מאיפה אני יודעת לעשות קונפיטורת גזר גמדי?" התפלאתי
"מאיפה ידעת לעשות ריבת עגבניות?"
וואלה צודקת. השנה, הכנתי אותן מחדש והן מחכות לה. השנה, הכנתי אותן מחדש והן מחכות לה.
לחצו כאן ל ריבת תות שדה מלאה באושר ושמחה 
לחצו כאן ל – ריבת דובדבנים מלאה בבריאות 
לחצו כאן ל קונפיטורת גזר עם שלוות נפש
לחצו כאן ל ריבת דלעת בהמון אהבה  מעבר להכנת הריבות, אני חושבת שהתמכרתי לצילום התהליך
פרורי הסוכר על הפריהצבעים שמשתנים, נקודות הוניל בתוך הסירופוהאושר שהריבה מוכנה
ובפינתנו מי עוד הכינה את הריבה ונהנתה? ווקשה!

ריבת דלעת בהמון אהבה

ריבת משמשים עם נגיעות וניל

ריבה נהדרת שנשארת גם אחרי שהמשמשים נגמרים

הפוסט פורסם לראשונה בסלונה. מזמן לא רקחתי ריבה והפעם, ריבת משמשים עם נגיעות וניל.
עד שהמשמשים מגיעים לשווקים הופ וכבר נעלמים.
יש סוג מסויים של עוגיות, קוראים לזה בספרדית “פרנ’ולס דה דולסה” .
מרדדים בצק פריך, מורחים ריבה וריבת משמשים זה הפייבוריט.
מגלגלים ואופים. יותר פשוט וטעים מזה אין!
בזמן האפיה הריבה נמסה ככה בתוך הבצק והעוגיות אח"כ נמסות בפה.
כן-כן תענוג גדול.
אבל בשביל להכין עוגיות צריך קודם שיהיה ריבה. אז נתחיל עם ריבת משמשים עם נגיעות וניל.
ושתדעו שאם מעקרים את הצנצנת כמו שצריך הריבה יכולה להישמר עד שנה.
עובדה. כשהכנתי את הפוסט נזכרתי בצנצנת שראיתי במקרר ואכן הריבה עדיין מעולה(:

 ריבת משמשים עם נגיעות וניל

ללא גלוטן