קונפיטורת תפוחי עץ

קונפיטורת תפוחי עץ מופלאה לראש השנה.

בערב ראש השנה, הברכה הראשונה אותה אנו מברכים הינה על תפוח בדבש.
מה מתאים יותר לראש השנה, מקונפיטורת תפוחי עץ אותה תכינו בעצמכם ותתנו לאנשים לטעום?
מתכון קל-קל לקונפיטורת תפוחי עץ –  ויש לכם מעדן.    

קונפיטורת תפוחי עץ

קונפיטורת חבושים

קונפיטורת חבושים עם ריח וטעם מהבית של נונה

  וכשאני בסופר אחותי מתקשרת ואומרת לי “אם יש חבושים תקני. את חייבת לעשות לי ריבה.”
אז קניתי.
כשחזרתי הביתה, התחלתי לקלף, נקרעו לי הידיים, קראתי לגבר, כשהוא חתך לא הפסיק לקטר אז הורדתי לו מהכמות ושמתי חלק בצד. מזל!!!
שמתי על האש את הקונפיטורה ונמרחתי הרוסה מהיום על הספה.
אחרי חצי שעה הגיע הסטודנט.
“אמא משהו מתבשל פה”
“אני יודעת זו ריבת חבושים”
“חבושים? מהזה חבושים??”
“כשיהיה מוכן אקרא לך”
“לא צריך. לא אוהב ריבות” והלך
אני אוהבת את השיחות הענייניות, המעמיקות, מלאות תוכן האלה. אחרי חצי שעה ריח מתוק של עוגה הציף את הבית.
וואלה השכנה אופה עוגה כנראה ממש טובה אני חושבת בליבי. אחרי עשר דקות הריח המתקתק עדיין באוויר.
פתחה מאפיה זאתי אני נפעמת ואחרי דקה קפצתי כמו טיל מהספה אבל זה כבר לא עזר. ככה נראית קונפיטורת חבושים שנשרפה(:
אגב, הסוכר נהפך לשחום ממש אבל היה לו טעם ענברי נהדר!מזל ששמתי בצד שלושה חבושים עליהם שמרתי היום כמו נץ בזמן שהתבשלו.
בטח שהכנתי חדשה, שאני אתייאש? מה פתאום!מסקנה:להכין קונפיטורת חבושים זה להשקיע.
חבוש הוא פרי קשה. קודם צריך לרכך אותו, לטפל בו בעדינות,
לתת לו תשומת לב, אבל!! הטעם בסוף, שווה את המאמץ. ת’כלס, בדיוק כמו בחיים.

 קונפיטורת חבושים

קונפיטורת ענבים שחורים

יש משהו בענבים השחורים שזה פשוט ממכר. הרכות שלהם בפה – אי אפשר להפסיק

רוצו לקנות ענבים שחורים לפני שיגמר. עשיתי לא מעט קונפיטורות וריבות אבל יש משהו בענבים השחורים שזה פשוט ממכר.
קונפיטורת ענבים שחורים.
את מחליטה שאת טועמת רק אחד ביום. אז החלטת. לא עזר לך.
הרכות שהם מתפוצצים לך בפה שוברת בך כל טיפת רצון והחלטה.
זו היתה טעות להכין את זה ולכן העפתי אותם מהבית. הצעקות לא אחרו להגיע. “כל מה שרזיתי את רוצה שאשמין בחזרה?? זו הקונפיטורה הכי טובה שהכנת אי פעם!” כן כן, קונפיטורת ענבים שחורים.
אז אם גם אתם רוצים לקבל צעקות, בבקשה. שימו את הענבים השחורים בסוכר ותשכחו מהם.  תבשלו אותם לאט לאטואחרי זה הם יצאו כל כך יפים, כל כך מוצלחיםשאני, באופן אישי, לא יכולתי להפסיק לצלם אותם.

קונפיטורת ענבים שחורים.

קונפיטורת גזר עם שלוות נפש

קונפיטורת גזר מכוסה בסירופ קרמלי משגע

היום אחותי חוגגת יומולדת.
לפני שנה פירסמתי את הפוסט הזה בסלונה עם תמונות של צלמת מתחילה בלשון המעטה!
עברה שנה וידעתי שהפוסט הזה חייב להיות אצלי בבית ולכן צילמתי את התמונות מחדש. לפני יותר מעשר שנים החליטה אחותי שהיא “עושה מהפך” לעצמה והשילה ארבעים (כן. ארבעים!!!!!! ק”ג).
בניגוד לאחותה עלובת הנפש (אני) שיורדת עשרים קילו ואחרי חודשיים מעלה חמש-עשרה לפחות (במקרה הטוב),
שומרת אחותי על ההישג העצום הזה –שרק בשביל זה צריך להשתחוות לה בנוסח אללההואאכבר מידי יום – כבר למעלה מעשר שנים. עניין לא פשוט לשמור על ההישג הזה והיא מקפידה עליו בקנאות.
אמה-מה יש דבר אחד ששובר לה את כח הרצון. ריבה.
כן-כן תהרגו אותי, הדבר הזה שמורחים על הלחם, או במקרה שלה אוכלים עם כפית.
לא מבינה את העניין הזה בכלל!
היא לא נוגעת בשוקולד, לא מבינה למה אנשים מתעלפים על מוסים, תנו לה ריבה והיא שלכם. שבוע שעבר, מצאתי עגבניות שרי שנשכחו במקרר, העגבניות היו כבר מצ’וקמקות לגמרי.
שטפתי אותן, שמתי בסיר, הוספתי סוכר, מיץ לימון, בישלתי, אפילו לא טעמתי ושלחתי לה.
התקשרה בזעקות: "מה שלחת לי את זה? השתגעת?? אני לא מפסיקה לאכול את זה! זה חלום!!!"
"ריבת עגבניות חלום?" לא הבנתי על מה היא מדברת
"את לא יודעת כמה זה טעים. אוי. זה הורס. תשמעי, אני משתגעת לאכול קונפיטורת גזר גמדי. אולי תעשי לי ?"
"מאיפה אני יודעת לעשות קונפיטורת גזר גמדי?" התפלאתי
"מאיפה ידעת לעשות ריבת עגבניות?"
וואלה צודקת.   השנה, הכנתי אותן מחדש והן מחכות לה.
השנה, הכנתי אותן מחדש והן מחכות לה.
לחצו כאן ל ריבת תות שדה מלאה באושר ושמחה 
לחצו כאן ל – ריבת דובדבנים מלאה בבריאות 
לחצו כאן ל קונפיטורת גזר עם שלוות נפש
לחצו כאן ל ריבת דלעת בהמון אהבה 

קונפיטורת גזר עם שלוות נפש

ריבת דובדבנים מלאה בבריאות

ריבת דובדבנים חלומית מלאה בבריאות

את פוסט ריבת הדובדבנים פרסמתי כבר לפני שנה עם תמונות אממ לא משהו.
עברה שנה, יש שוב דובדבנים בשוק וזו הזדמנות מצויינת להחליף את התמונות. בהתחלה צילמתי את הדובדבנים ככהוגם ככהכשהתקשרתי לכלת השמחה להראות לה איזה יופי של תמונות צילמתי
לא ממש התלהבה ואמרה לי שהיא רוצה משהו אחר
אז צילמתי בסגנון אחרועכשיו תחליטו אתם איזה סגנון אתם יותר אוהבים.
הסגנון הרומנטי משהו או הנקי יותר, הגרפי.   וה הסיפור איתו פורסם הפוסט לראשונה.
היום אחותי חוגגת יומולדת.
לפני שנה פירסמתי את הפוסט הזה בסלונה, אבל היום כשיש לי בלוג עם השם סוויט דוּלי, הפוסט חייב להיות פה. לפני יותר מעשר שנים החליטה אחותי שהיא “עושה מהפך” לעצמה והשילה ארבעים (כן. ארבעים!!!!!! ק”ג).
בניגוד לאחותה עלובת הנפש (אני) שיורדת עשרים קילו ואחרי חודשיים מעלה חמש-עשרה לפחות (במקרה הטוב),
שומרת אחותי על ההישג העצום הזה –שרק בשביל זה צריך להשתחוות לה בנוסח אללההואאכבר מידי יום – כבר למעלה מעשר שנים. עניין לא פשוט לשמור על ההישג הזה והיא מקפידה עליו בקנאות.
אמה-מה יש דבר אחד ששובר לה את כח הרצון. ריבה.
כן-כן תהרגו אותי, הדבר הזה שמורחים על הלחם, או במקרה שלה אוכלים עם כפית.
לא מבינה את העניין הזה בכלל!
היא לא נוגעת בשוקולד, לא מבינה למה אנשים מתעלפים על מוסים, תנו לה ריבה והיא שלכם. שבוע שעבר, מצאתי עגבניות שרי שנשכחו במקרר, העגבניות היו כבר מצ’וקמקות לגמרי.
שטפתי אותן, שמתי בסיר, הוספתי סוכר, מיץ לימון, בישלתי, אפילו לא טעמתי ושלחתי לה.
התקשרה בזעקות: "מה שלחת לי את זה? השתגעת?? אני לא מפסיקה לאכול את זה! זה חלום!!!"
"ריבת עגבניות חלום?" לא הבנתי על מה היא מדברת
"את לא יודעת כמה זה טעים. אוי. זה הורס. תשמעי, אני משתגעת לאכול קונפיטורת גזר גמדי. אולי תעשי לי ?"
"מאיפה אני יודעת לעשות קונפיטורת גזר גמדי?" התפלאתי
"מאיפה ידעת לעשות ריבת עגבניות?"
וואלה צודקת. אז הכנתי לה אז ארבע ריבות/קונפיטורות ומלאתי אותן בברכות. השנה, הכנתי אותן מחדש והן מחכות לה.
לחצו כאן ל ריבת תות שדה מלאה באושר ושמחה 
לחצו כאן ל – ריבת דובדבנים מלאה בבריאות 
לחצו כאן ל קונפיטורת גזר עם שלוות נפש
לחצו כאן ל ריבת דלעת בהמון אהבה  ואם אתם מחפשים עוד מתכונים לריבות בבקשה – רק ללחוץ כאן
ריבות וקונפיטורות

ריבת דובדבנים מלאה בבריאות

ריבות וקונפיטורות