ריבת דלעת בהמון אהבה

ריבת דלעת שכל ביס ממנה מלא באהבה

היום אחותי חוגגת יומולדת.
לפני שנה פירסמתי את הפוסט הזה בסלונה עם תמונות של צלמת מתחילה בלשון המעטה!
עברה שנה וידעתי שהפוסט הזה חייב להיות אצלי בבית ולכן צילמתי את התמונות מחדש. לפני יותר מעשר שנים החליטה אחותי שהיא “עושה מהפך” לעצמה והשילה ארבעים (כן. ארבעים!!!!!! ק”ג).
בניגוד לאחותה עלובת הנפש (אני) שיורדת עשרים קילו ואחרי חודשיים מעלה חמש-עשרה לפחות (במקרה הטוב),
שומרת אחותי על ההישג העצום הזה –שרק בשביל זה צריך להשתחוות לה בנוסח אללההואאכבר מידי יום – כבר למעלה מעשר שנים. עניין לא פשוט לשמור על ההישג הזה והיא מקפידה עליו בקנאות.
אמה-מה יש דבר אחד ששובר לה את כח הרצון. ריבה.
כן-כן תהרגו אותי, הדבר הזה שמורחים על הלחם, או במקרה שלה אוכלים עם כפית.
לא מבינה את העניין הזה בכלל!
היא לא נוגעת בשוקולד, לא מבינה למה אנשים מתעלפים על מוסים, תנו לה ריבה והיא שלכם. שבוע שעבר, מצאתי עגבניות שרי שנשכחו במקרר, העגבניות היו כבר מצ’וקמקות לגמרי.
שטפתי אותן, שמתי בסיר, הוספתי סוכר, מיץ לימון, בישלתי, אפילו לא טעמתי ושלחתי לה.
התקשרה בזעקות: "מה שלחת לי את זה? השתגעת?? אני לא מפסיקה לאכול את זה! זה חלום!!!"
"ריבת עגבניות חלום?" לא הבנתי על מה היא מדברת
"את לא יודעת כמה זה טעים. אוי. זה הורס. תשמעי, אני משתגעת לאכול קונפיטורת גזר גמדי. אולי תעשי לי ?"
"מאיפה אני יודעת לעשות קונפיטורת גזר גמדי?" התפלאתי
"מאיפה ידעת לעשות ריבת עגבניות?"
וואלה צודקת. השנה, הכנתי אותן מחדש והן מחכות לה. השנה, הכנתי אותן מחדש והן מחכות לה.
לחצו כאן ל ריבת תות שדה מלאה באושר ושמחה 
לחצו כאן ל – ריבת דובדבנים מלאה בבריאות 
לחצו כאן ל קונפיטורת גזר עם שלוות נפש
לחצו כאן ל ריבת דלעת בהמון אהבה  מעבר להכנת הריבות, אני חושבת שהתמכרתי לצילום התהליך
פרורי הסוכר על הפריהצבעים שמשתנים, נקודות הוניל בתוך הסירופוהאושר שהריבה מוכנה
ובפינתנו מי עוד הכינה את הריבה ונהנתה? ווקשה!

ריבת דלעת בהמון אהבה

ריבת תות שדה ליומולדת של אחותי

ריבת תות שדה מלאה באושר ושמחה

היום אחותי חוגגת יומולדת.
לפני שנה פירסמתי את הפוסט הזה בסלונה עם תמונות של צלמת מתחילה בלשון המעטה!
עברה שנה וידעתי שהפוסט הזה חייב להיות אצלי בבית ולכן צילמתי את התמונות מחדש. לפני יותר מעשר שנים החליטה אחותי שהיא “עושה מהפך” לעצמה והשילה ארבעים (כן. ארבעים!!!!!! ק”ג).
בניגוד לאחותה עלובת הנפש (אני) שיורדת עשרים קילו ואחרי חודשיים מעלה חמש-עשרה לפחות (במקרה הטוב),
שומרת אחותי על ההישג העצום הזה –שרק בשביל זה צריך להשתחוות לה בנוסח אללההואאכבר מידי יום – כבר למעלה מעשר שנים. עניין לא פשוט לשמור על ההישג הזה והיא מקפידה עליו בקנאות.
אמה-מה יש דבר אחד ששובר לה את כח הרצון. ריבה.
כן-כן תהרגו אותי, הדבר הזה שמורחים על הלחם, או במקרה שלה אוכלים עם כפית.
לא מבינה את העניין הזה בכלל!
היא לא נוגעת בשוקולד, לא מבינה למה אנשים מתעלפים על מוסים, תנו לה ריבה והיא שלכם. שבוע שעבר, מצאתי עגבניות שרי שנשכחו במקרר, העגבניות היו כבר מצ’וקמקות לגמרי.
שטפתי אותן, שמתי בסיר, הוספתי סוכר, מיץ לימון, בישלתי, אפילו לא טעמתי ושלחתי לה.
התקשרה בזעקות: "מה שלחת לי את זה? השתגעת?? אני לא מפסיקה לאכול את זה! זה חלום!!!"
"ריבת עגבניות חלום?" לא הבנתי על מה היא מדברת
"את לא יודעת כמה זה טעים. אוי. זה הורס. תשמעי, אני משתגעת לאכול קונפיטורת גזר גמדי. אולי תעשי לי ?"
"מאיפה אני יודעת לעשות קונפיטורת גזר גמדי?" התפלאתי
"מאיפה ידעת לעשות ריבת עגבניות?"
וואלה צודקת.   השנה, הכנתי אותן מחדש והן מחכות לה.
ריבת תות שדה מלאה באושר ושמחה – למתכון לחצו כאן
קונפיטורת גזר עם שלוות נפש – למתכון לחצו כאן
וריבת דלעת בהמון אהבה – למתכון לחצו כאן בצילום ריבת תות שדה
נהניתי לצלם את התותים לפני וגם בזמן שהריבה מתבשלת.ואתם, רוצו לקנות תותים ולהכין ריבה לפני שיגמרו התותים.

ריבת תות שדה ליומולדת של אחותי

ריבת משמשים עם נגיעות וניל

ריבה נהדרת שנשארת גם אחרי שהמשמשים נגמרים

הפוסט פורסם לראשונה בסלונה. מזמן לא רקחתי ריבה והפעם, ריבת משמשים עם נגיעות וניל.
עד שהמשמשים מגיעים לשווקים הופ וכבר נעלמים.
יש סוג מסויים של עוגיות, קוראים לזה בספרדית “פרנ’ולס דה דולסה” .
מרדדים בצק פריך, מורחים ריבה וריבת משמשים זה הפייבוריט.
מגלגלים ואופים. יותר פשוט וטעים מזה אין!
בזמן האפיה הריבה נמסה ככה בתוך הבצק והעוגיות אח"כ נמסות בפה.
כן-כן תענוג גדול.
אבל בשביל להכין עוגיות צריך קודם שיהיה ריבה. אז נתחיל עם ריבת משמשים עם נגיעות וניל.
ושתדעו שאם מעקרים את הצנצנת כמו שצריך הריבה יכולה להישמר עד שנה.
עובדה. כשהכנתי את הפוסט נזכרתי בצנצנת שראיתי במקרר ואכן הריבה עדיין מעולה(:

 ריבת משמשים עם נגיעות וניל

ריבות וקונפיטורות