מתכונים לפסח הכי שווים שיש

מתכוני אוכל מובחרים של מיטב בלוגריות ובלוגרי האוכל - פרוייקט מיוחד לפסח

אחרי ההצלחה ההיסטרית של שיתוף-פעולה בין מיטב בלוגרי האוכל בפורים עם העוגיות הכי שוות שיש,
היה ברור לי שהמתכונים לפסח הכי שווים שיש – חייבים להגיע אליכם. כדי שלא תתרוצצו בין כל האתרים, אספתי, ריכזתי, בחרתי במיוחד בשבילכם מנות נהדרות לפסח.
מתכונים לפסח הכי שווים שיש – של מיטב בלוגריות ובלוגרי האוכל שברשת.
לכבוד החג, מצטרפים אלינו שני בלוגרים גברים – עופר צרפתי ועידן דלל. הכנתי שתי קטגוריות: מתכונים לפסח הכי שווים שיש וקינוחים לפסח הכי שווים שיש.
היום תקבלו את המתכונים מחר קינוחים. מתכונים לפסח הכי שווים שיש כוללים מבחר מנות נהדרות. מה שתרצו יש פה.
שוק טלה, חזה ברווז, גולש, קציצות פרסה, מרקים, קניידלך, סלטים – ואפילו מתכונים טבעוניים, ללא גלוטן. רשימת המופלאות והמופלאים שהכינו לכם את מתכונים לפסח הכי שווים שיש! אפרת מוסקוביץ –  איך להרשים את חמותך
דורית מנו-טל אור – Sweet Dooly
הגרגרנית – בלוג אוכל
יהודית אביב – הלוחשת לאוכל
ליהי קרויץ – מאדם לולו – מאסטר פיס
מיה מיטב-מגן – אמא ירוקה
מיכל  – Con DeLignt
עופר צרפתי – אוכל אמיתי
רותם ליברזון – טיפול בבישול
שרית עציץ – הכל אפשרי חברימים, בבקשה, מתכונים לפסח הכי שווים שיש. מעל לכל תמונה יש את שם הבלוגרית/בלוגר ושם המתכון.
מתחת לשורה השחורה יש שורה ורודה עם שם המתכון – עליה תלחצו כדי להגיע למתכון. חג שמח חברימים! אפרת מוסקוביץ –  איך להרשים את חמותך – קניידלך מעולים ואטריות מדהיות
קניידלך מעולים ואטריות מדהימות  עופר צרפתי – אוכל אמיתי – קציצות תפוחי אדמה כשרות לפסח
קציצות בנט'אז (תפוחי אדמה ) כשרות לפסח הגרגרנית – בלוג אוכל – טרטר מוסר ים, קציפת גזר, סלט אביבי של סלק אדממה ואגסים, חזה ברווז ברוטב דבש ושאלוטס
טרטר מוסר ים, קציפת גזר, סלט אביבי של סלק, אדממה ואגסים, חזה ברווז ברוטב דבש ושאלוטס שרית עציץ – הכל אפשרי – פלפלים ממולאים בכל טוב – מנה שהיא גם טבעונית
פלפלים ממולאים בכל טוב מיה מיטב מגן – אמא ירוקה – מנה טבעונית
קניידלך ירוקים  דורית מנו-טל אור – Sweet Dooly  – ריבת בצל גם טבעונית
ריבת בצל מיכל  – Con DeLignt – קציצות קישואים טבעוניות וללא גלוטן לפסח
קציצות קישואים טבעוניות וללא גלוטן לפסח
  רותם ליברזון – טיפול בבישול – שוק טלה, כבד קצוץ אלוהי, מרק עוף חגיגי במיוחד
שוק טלה בתנור, כבד קצוץ אלוהי, מרק עוף חגיגי במיוחד   
דורית מנו טלאור – Sweet Dooly – גולש של גברים
גולש של גברים  יהודית אביב – הלוחשת לאוכל – לבבות ארטישוק ממולאים בבשר, מבושלים עם פולים וגם יש מפרום חצילים
לבבות ארטישוק ממולאים בבשר, מבושלים עם פולים ו- מפרום חצילים ליהי קרויץ – מאדם לולו – מאסטר פיס –  לזניית גבינות מעולה וכשרה לפסח
לזניית גבינות מעולה וכשרה לפסח ואחרון חביב – אין פסח בלי קציצות פרסה!
קציצות פרסה

מתכונים לפסח הכי שווים שיש

אם נהניתם פרגנו לי בלייק  בבקשה ב SWEET DOOLY 
חג שמח!!

קציצות פרסה

אחחחח איך הריח שלהן מזכיר את הבית של אמא בערב החג... אין על קציצות פרסה!

כבוד לקציצות פרסה שלי שהופיעו בפריים טיים בערוץ 2!

אין ראש השנה ופסח בלי פרסה!

הלך בעלי השוקה לקנות פרסה, חזר עם פרסה או כרישה בפי העם.
אני מסתכלת ורואה שרוב הגבעולים הירוקים נעלמו.
“איפה העלים הירוקים?” שאלתי
“עשה לי טובה הירקן וזרק לפח”, ענה בטבעיות.
או! פה הקאץ’, כמו שאחותי למדה אותי. רובנו זורקים את הירוק אבל!! הטעם הוא בירוק.
אז חברימים, שהמוכר לא יעשה לכם טובה ויזרוק את הירוקים, שישאיר.
אתם תזרקו בבית את הירוק הממש לא טוב. העבודה הקשה בפרסה זה הלפני.
לשטוף-לשטוף-לשטוף, להוציא את כל החול מהעלים.
יש הרבה עלים כי אחרי הבישול,
המים יורדים ונשאר כלום פרסה.
כל פעם מחדש, אני נקרעת מצחוק,
כשאחותי גומרת לטגן את הקציצות, מתקשרת
ובקול מבועת שואלת –
“תגידי, את חושבת שתשעים(!!!!) קציצות יספיקו?”
לא אחותי, תשעים קציצות פרסה לא יספיקו חחח בשביל להכין תשעים קציצות פרסה, עליכם לקנות 5 ק”ג פרסה.
אבל בוא נגיד שאתם לא רוצים 90 קציצות ומספיק לכם פחות. בכלל, כל אחד אוהב את הפרסה שלו בצורה שונה.
יש כאלה שמוסיפים יותר בשר (על 4 ק”ג פרסה 1 ק”ג בשר טחון)
יש כאלה שאוהבים בלי בשר בכלל,
אני הולכת על האמצע. אם בזמן הטיגון מסתובבים אנשים בבית,
ברור שהכמות הסופית יורדת.
זה בעיה כי הן נחטפות בעודן חמות.
אם משאירים את הקציצות לבד במקרר זהירות, הן לא נשארות.
או בעברית פשוטה פלא שאחותי מכינה מראש תשעים קציצות פרסה?? (: והפסח הזה הקציצות האלה הפכו להיסטריה ברשתות החברתיות.
היה להן כבוד בערוץ 2 פריים טיים -הסרטון למעלה
ובפינתנו בואו נראה איפה פרסמו את הסוויט ווקשה(: קציצות פרסה 

מאפה עלי פילו עם בשר טחון

עלי פילו דקיקים שמתפצחים בפה עם בשר ותבלינים, תענוג!

סוגרים את השבוע עם סיפור מהחיים .
לפני יותר מעשר שנים, בשעות הערב המאוחרות, הייתי עם הסטודנט שהיה אז כבן 15 בביקור אצל אמא שלי.
הראש עוד מלא בביקור, נכנסנו למכונית ובפניה ימינה השתלבתי בתנועה. אולי-אולי-אולי לא שמתי לב, אוקי?.. נהג שזה לא מצא חן בעיניו, שם את היד על הצפצפה ולא עזב.
בעוד הצפצפה מחרישה לכל הרחוב את האוזניים, עקף אותי, חסם אותי ואת כל התנועה.
יצא מהמכונית, חבט בכוח על המכסה מנוע וצרח": מי? מי נתן לך רישיון י'ז**ה! בואי!! בואי החוצה שאני א***ן ת'אמ'שלך עכשיו! בואי!!!" אני נצמדתי למושב של הכיסא לא נושמת. יד שמאל אוטומטית נועלת את המכונית, יד ימין נשלחת להגן על הנסיך.
"אל תזוז" אני מסננת מבין שפתיים קפוצות.
ההוא בחוץ צורח ולא מפסיק לחבוט על האוטו. "צאי החוצה י'כלבה!! צאי!!"
מאחורי טור מכוניות, דממה ואני לא נושמת. פתאום, משום מקום, הוא הגיע. "המקרר".
בחור ענק. השרירים מתפרצים לו מהחולצה הקצרה, נשבעת באלוהים היה לו שרשר זהב על החזה.
התקדם לעבר הבחור, נעמד מולו ועם היד עשה לו תנועה קלה ואמר לו:"כּנס. 'כּנס לאוטו".
בחייאלוהיםבספרהתורות בחיים. בחיים! לא אשכח את שתי המילים האלה כּנס. 'כּנס לאוטו .
הצורח השתתק, הסתכל עלי, הרים מבטו ל"מקרר" לא מבין מאיפה ההוא הגיע, לא זז.
המקרר הוריד אליו את הראש ואמר:"אמרתי לך. 'כּנס לאוטו"
הצורח הבין שהיום הוא כבר לא יקרע אותי, את אמ'שלי בטוח לא י***ן, עם הבחור הוא לא בגודל המתאים, נכנס לאוטו ונסע. אני עוד לא נושמת מסתכלת על המקרר, "המלאך" שהגיע משום מקום והציל אותי, מצמידה ידיים לשפתיים שולחת לו אלף נשיקות באוויר וממלמלת "תודה-תודה-תודה"
"המקרר" חייך. איזה עיניים טובות היו לו, הראה לי את הדרך הפנויה עם היד " סעי.."
חייכתי, שלחתי עוד נשיקה באוויר ותוך שניה כבר לא הייתי שם יותר. נזכרתי בסיפור השבוע.
דווקא בימים אלה שאנחנו יודעים יותר טוב מכולם מה צריך לעשות, שאנחנו- לא- פראיירים- של-אףאחד!
מי??מי יגיד עלינו דברים רעים ולא נקרע לו את הצורה??!! אין לי ארץ אחרת ובתוך עמי אני חיה.
חיים כולנו ביחד, הצרחן, המקרר-המלאך ואנחנו.
תקרית קטנה שמסמלת יותר מכל את סיר הלחץ ואת המקום בו אנחנו חיים.
אני מודה יום-יום לאל שאני חיה פה וכן, לא קל לנו, אבל חברימים, אין לי ארץ אחרת. מאפה עלי פילו עם בשר טחון.
הסיפור הזה מתאים בול לעלה הפילו, שעוטף את הבשר הטחון, שמלא בתבלינים וכולם ביחד יוצרים אחלה של מדינה, אופס, מעדן.

מאפה עלי פילו עם בשר טחון

פסטה רוטב עגבניות ובשר

אין אמא במדינה שלא מכינה פסטה רוטב עגבניות ובשר או ספגטי בולנז, אבל!! לא כל האמהות מצלמות את זה כל כך יפה(:

לפני שבוע בדיוק פרסמתי את התמונות הנהדרות של פסטה רוטב עגבניות ובשר ועכשיו זו הזדמנות מצויינת להביא את המתכון.
מה גם שיש לי בול סיפורונצ'יק על המאכל הזה.
יש לי חברה שהבן שלה משתגע על פסטה רוטב עגבניות ובשר. נו, אתם לא באמת מצפים ממני לקרא לזה ספגטי בולנז. הגזמתם(:
סגרנו שזה החברה שלי, לא אני (איימועלישאםעודפעםאניכותבתסטודנטחבל.חבלמאד). הקיצר, הולכים למסעדה כל המשפחה, כל אחד מתעלה על השני בבחירת המנה, ההוא – פסטה רוטב עגבניות ובשר.
"מה נסגר איתך זו מסעדת יוקרה לא חבל?" כלום. אין עם מי לדבר. כל פעם אותו סיפור.
ארצות שונות בחו"ל, מסעדות רבות, ספגטי בלונז. אופס -פסטה רוטב עגבניות ובשר. ת'כלס  שריטה עמוקה. אבל מי אנחנו כי נלין? נכין לו מה שאוהב.
ת'כלס בוא נשים דברים על השולחן.
אין אמא במדינה שלא מכינה פסטה רוטב עגבניות ובשר או ספגטי בולנז, אבל!! לא כל האמהות מצלמות את זה.
ולכן חברימים יקרים, קבלו מתכון מנצח ל – פסטה רוטב עגבניות ובשר או בשפת העם – ספגטי בולנז.

אורז אפונה וקציצות תבשיל מבית אמא

אורז לבן קציצות בשר ואפונה ירוקה. הטעמים של ילדותי מלווים אותי עד היום, ואמא שלי היא ההשראה. המתכון הזה תמיד מזכיר לי אותה

 אורז אפונה וקציצות תבשיל מבית אמא או כמו שנקרא בלדינו – אָרוֹז קוֹן פִינְזֶלָה אי קִיפְטִיקָאס. אם יש משהו שאני מתגעגעת אליו, זה לאוכל של אמא שלי. אורז אפונה וקציצות תבשיל מבית אמא זה מאכל הדגל.
מעבר לטעם, שגם אם נורא אתאמץ ואשתדל לא אוכל לשחזר, היצירתיות בה הגישה את המנות הייתה עוצרת נשימה, עוד לפני שהשפים ידעו לאיית את המילה “צילחות”, היא כבר עשתה זאת. “לאט-לאט זה צריך להתבשל” היה משפט המפתח שלה. הסבלנות, הדייקנות, שימת לב לפרטים הקטנים, לא פלא שהמאכלים שלה היו מופלאים. לפני כארבעים שנה, הגיעו אלינו אורחים מיוון ואני בתור ילדה זוכרת את ההתפעלות מהמאכלים שהגישה.
זה היה הבית שגדלתי בו בקרית אליעזר, דירה קטנה כשבכניסה היה “הול” מה שקראו לזה פעם, בו התקיימה הארוחה. חדר קטן שהתמלא בשולחן עם המון האורחים מסביב.
השולחן היה ערוך עם מפה לבנה וצלחות מעוטרות יפהפיות מלאות בדברים מופלאים הועמסו על השולחן. הייתה המולה ופתאום היא יצאה מהמטבח.
עמדה שם מטופחת מכף רגל ועד ראש כמו תמיד, נראה שהיא עומדת ללכת לנשף לא להגיש מנות לאורחים.
כל שערה שחורה עמדה במקום, השפתיים בליפסטיק אדום כמובן, עם סינר תואם ובכל יד צלחת אישית לכל אורח. עמדה שם כמו דוגמנית והשקט השתרר כשהיא נכנסה. המנה היתה אורז אפונה וקציצות תבשיל מבית אמא.
“אָרוֹז קוֹן פִינְזֶלָה אי קִיפְטִיקָאס” נדמה כי זה המאכל הלאומי שלנו ” אָרוֹז קוֹן פִינְזֶלָה ” אורז עם אפונה. תבטלו ותגידו, אפשר לחשוב!  מה אפשר כבר לעשות עם אורז אפונה וקציצות? אמא שלי, הקוסמת, לקחה כוס לאלכוהול רחבת שוליים, כוס מרטיני כזאת שרואים בסרטים של ג’ימס בונד. מלאה את הכוס באורז והפכה על הצלחת, זה נראה כמו פירמידה הפוכה.
מעל טפטפה טיפות רסק עגבניות ופתאום, קסם- הר געש מתפרץ. את האפונה פיזרה מסביב והקציצות נחו להן בתוך האפונה.
אני לעולם לא אשכח את קריאות ההתפעלות כשהיא הגישה את הצלחות לאורחים. אם יש משהו שחרוט לי בזיכרון מהילדות זו הארוחה הזו עם הפירמידה הלבנה של האורז.
אורז אפונה וקציצות תמיד יחרט בזכרוני כתבשיל מבית אמא. עד היום אורז הוא המאכל הלאומי שלי.
האורז הלבן הוא האורז שאני הכי אוהבת.
את האפונה מבשלים “במים חומים” ולקראת סוף הבישול מוסיפים את הקציצות.  אורז אפונה וקציצות תבשיל מבית אמא

בשר ועוף