סוויט דולי

מחפשים מתכונים מהירים וטעימים?

רוצים מתכונים טעימים ומהירים?אצל סוויט דולי תמצאו מבחר מתכונים

מחפשים מתכונים מהירים וטעימים?
בואו הצטרפו לקהילה האוכל הטעימה שלנו
בה תמצאו המון מתכונים טעימים
ותוכלו לשתף גם את המתכונים שלכם.
תלחצו עכשיו כאן
מתוקים ומלוחים בריאים עם סוויט דוּלי מחפשים מתכונים מהירים וטעימים?
אצל סוויט דולי תמצאו את כל המתכונים הכי שווים שיש.
ברוכות הבאות וברוכים הבאים לאתר שלי, סוויט דולי.
באתר מבחר מתכונים מכל הסוגים. מי אני?
במשך שלוש שנים, הפכתי את סוויט דולי, לאתר נצפה ואהוב, על עשרות אלפי אנשים.
אני מספרת סיפורים שנוגעים לכם בלב ומצרפת להם מתכונים חלומיים ומהירים.
ביחד יש לכם סיפור וחוויה לטעם. אני מחברת אתכם לתשוקה שלי לאהבת האוכל.
באה באהבה, להמתיק לאנשים את החיים.
שמחה מאד לארח אתכם באתר שלי – תיהנו מהסיפורים והמתכונים.אם תלחצו כאן תגיעו לדף הראשי של המתכונים.
כמו שאתם יכולים לראות יש מתכונים מכל הסוגים,
יש מתכונים לעוגות, יש מתכונים לעוגיות, יש המון מתכונים לאוכל, לבשר ועוד. אם תלחצו על הלחצן מתכונים לעוגות
תגיעו להמון מתכונים נהדרים לעוגות.
יש גם קטגוריה מיוחדת לעוגות וקינוחים פרווה. וכמובן שיש באתר המון מתכונים של אוכל, כמו
מתכונים לסלטים, מתכונים לבשר ועוף, מתכונים לדגים ועוד.
יש לנו קבוצת אוכל נהדרת!
בואו הצטרפו לקהילה האוכל הטעימה שלנו
בה תמצאו המון מתכונים טעימים
ותוכלו לשתף גם את המתכונים שלכם
רק ללחוץ על השורה הצבעונית
מתוקים ומלוחים בריאים עם סוויט דוּלי במשך השנים הפכתי לאושיית רשת והיום יש לי ודף הפייסבוק שלי סוויט דולי
בדף הפייסבוק שלי סוויט דולי אני מפרסמת את המתכונים.
פרגנו לי בבקשה בלייקק כדי שתוכלו להנות מכל המתכונים הטעימים. רק השבוע התארחתי בתוכנית הבוקר העולם הבוקר
אצל אברי גלעד והילה קורח, עם המתוקים שלי.
תוכלו לראות את הסרטון ולקרא הכל כאן
העולם הבוקר אני מתארחת

ובאינסטגרם עוקבים כ – 22 אלף איש.
הנה הצטרפו כאן – אינסטגרם סוויט דולי
בסטורי של האינסטגרם גם תוכלו לראות בלייב
דברים שאני מכינה. אז כמו שאתן רואות ורואים, הגעתם למקום הנכון!
מבחר מתכונים מכל הסוגים.
אני מעבירה סדנאות נהדרות, הרצאה איך הפכתי לאושיית רשת,
ומאד שמחה שאתם כאן! בואו הצטרפו לקהילה האוכל הטעימה שלנו
בה תמצאו המון מתכונים טעימים
ותוכלו לשתף גם את המתכונים שלכם
רק ללחוץ על השורה הצבעונית
מתוקים ומלוחים בריאים עם סוויט דוּלי

מחפשים מתכונים מהירים וטעימים?

 
דולי עושה סאפ בסאפמרין

דולי עושה סאפ

בזכות שחר ואמיתי מ"סאפמרין" גם אני עשיתי סאפ

כשהחברות שלי הודיעו לי שיש אימון "סאפ" ישר הודעתי להן "דובים לא עולים על סאפ".הן לא נבהלו ממני ואמרו לי שדובים דווקא אוהבים מים.פה הבנתי שנגמרו התירוצים.
תעיפי את הפחד אמרתי לעצמי, את הולכת לאימון עם כולן.
בערב עשיתי ניסוי על זה שישב לידי ויושב לידי כבר מעל לשלושים שנה,
סיפרתי לו על הסאפ ואמרתי לו "נכון שאני לא צריכה ללכת?".
"למה שלא תלכי? מה יכול לקרות? תיפלי למים? לכי על זה"
אחרי עידוד כזה קצת קשה להגיד לא.בלב אמרתי לעצמי "מה יכול לקרות? הכי הרבה כשנגיע אחרי התמונות אשאר על החוף"אז זהו שלא. הגענו לחוף, הצטלמנו לא הפסקנו לברבר ואמיתי המדריך, הבין שיש פה כיתה טיפולית.
העמיד אותנו בשורה, נתן לנו משוט ביד והתחיל להסביר.
הסביר מה זה ליש (החוט שקושר את הסאפ לרגל), הסביר איך מחזיקים את המשוט,
וואלה כבר לא זוכרת מה הסביר כי זה היה השלב שאמרתי יופי נפרדים.
טעות!
שחר המדריך נעמד לידי ואמר
"בואי אני אעזור לך עם הגלשן" ולפני שהוצאתי מילה מהפה לקח לי את הגלשן למים,
נו מה יכולתי לעשות? הלכתי אחריו.
שחר היה סבלני במיוחד, אחרי שהתיישבתי על הסאפ אמרתי לו
"זהו, אני את שלי עשיתי" "מהפתאום! עד שאת לא עומדת אני לא הולך מפה"
וזה בדיוק מה שקרה.  עד שלא עמדתי על הסאפ, לא ויתר לי."תסתכלי לי בעיניים, אל תפחדי, את יכולה לעשות את זה" לא הפסיק להגיד וכן, זה קרה.
אז נכון, נפלתי למים ועליתי על הסאפ ושוב כשנעמדתי נפלתי אבל הי! לא ויתרתי לעצמי! היה נהדר!!
ממליצה לכם בחום לנסות גם, אמיתי ושחר מלאי סבלנות וזה באמת תענוג. תודה סאפמרין על יום מופלא!
תראו כמה החברות שלי ואני נהננו.
אחרי השיעור במים, עדיין מחייכותתמונת סיום שיעור עם אמיתי ושחר#supmarine #חוגגות_תחיים
מתוקים זה החיים

סוויט דולי הופכת לדוגמנית ללילה אחד

סוויט דולי הופכת לדוגמנית ללילה אחד במופע נוצץ של סלונה ו BMW

אתם כבר מכירים אותי ויודעים שאני עושה דברים לא שיגרתיים נכון?
יפה. ועכשיו – קבלו את הסוויט ה ד ו ג מ נ י ת!! כן כן כן! או באנגלית יס יס יססססס!! אני, שהגודל שלי אף פעם לא הפריע לי ואף פעם לא עצר אותי מלהשיג מה שאני רוצה בחיים, כיכבתי אתמול על מסלול דוגמנות!
הכל התחיל כשנבחרתי לדגמן ולצעוד על המסלול בהפקה מדהימה לא פחות מאשר של חברת BMW בשיתוף עם Saloona  בהפקה של מוטי רייף, מפיק-על של שבוע האופנה. הקונספט: חיבור בין 25 נשים מובילות בתחומן שלוקחות את ההגה בידיים שלהן, שמעצבות בעצמן את מציאות חייהן ומשפיעות לטובה,
לבין 25 מעצבי אופנה המובילים בארץ שקובעים את הטון בעולם האופנה הישראלי.
כל ההפקה הנוצצת ומלאת שיק וסטייל התקיימה באולם תצוגה חדש ונוצץ של חברת BMW Israel. המעצבת שנבחרה לעצב לי את הבגד Anna Lukatsky אנה לוקצקי.
את אנה פגשתי כשהייתי מנטורית מנטורית בפרוייקט הבישול היוקרתי של סלונה "פשוט לבשל".
היתה לי קבוצה של 15 תלמידים מופלאים שנקראו 15#גוונים של דולי.
אנה לוקצקי,  היתה תלמידה שלי בקורס. אנה מעצימה נשים. היא מעצבת בגדים לנשים ממידה 34-52. מוטי רייף, אנה ואני אחרי התצוגה כמו שאתן יודעות אני לא בגודל סטנדרטי, כן שנים נאבקתי במשקל עודף ובמשך השנים השלמתי עם זה שלעולם לא יהיה לי גוף של דוגמנית.
המשקל לא הפריע לי, זה יותר הפריע לסביבה שלי.
“כל כך יפה לא חבל שאת שמנה?”
“את יודעת כמה תהיי יותר יפה אם תרזי?..” משפטים שהייתי שומעת חדשות לבקרים ולמדתי לא לענות ולא להתייחס.
ביום שהשלמתי עם המשקל גם החלטתי שיהיה לי פרטי לבוש בדיוק כמו “לרזות”.
הארון שלי מפוצץ בלוז’רי מהממים, חזיות צבעוניות וסקסיות, שלא רכשתי בויקטוריה סיקרט כי שם אין את המידה שלי, אבל כל חזיה יפה מהשניה.
בבגדים היה לי קצת יותר קשה כי היו שנים שלא היה מבחר לנשים מלאות באופנה הישראלית אבל אני לא ויתרתי לעצמי.
כשמדי שיעור אנה היתה מגיעה עם שמלות מדהימות, ראיתי שאפשר גם אחרת ולכן אהבתי מאד את מה שאנה הכינה לי לתצוגה.
סימן ההיכר של אנה הוא תמיד זר הפרחים שעל הראש וגם אני שמתי על הראש את זר הפרחים שקבלתי מאנה במתנה. אני על המסלול צילום:אסף רחמים אני מאד מתחברת למילים של אנה,  כי גם אני לוקחת את ההגה בידיים.
ביום שהפכתי לסוויט דולי, הבנתי שזה תלוי רק בי. בהמון עבודה וטונות של אהבה הפכתי את האתר שלי
לאתר אהוב ונצפה על עשרות אלפי אנשים, ששאלו אותי לא פעם מתי יצא הספר שלי לאור וככה החלטתי שאני רוצה שיהיה לי ספר משלי. לקחת את ההגה בידיים זה להשתתף בתצוגת אופנה מרהיבה שסלונה וBMW נתנו לי את הזכות להשתתף בה.
הערב המרגש התחיל מאחורי הקלעים כשחיכה לנו צוות של מאפרות, ומעצבי שיער  להכין אותנו לערב הנחשק.
הנה אנחנו לפני התצוגה נרגשות ומוכנותתוכלו לראות סרטון בדיוק איך זה נראה מאחורי הקלעים כאן סרטון מאחורי הקלעים -עוד אחד לקראת התצוגה  סרטון מאחורי הקלעים מפיק העל מוטי רייף שהפיק את הערב הזה, הסביר לנו “הדוגמניות המתחילות” איך להציג את הבגד.
אתן הולכות על המסלול, לא מנפנפות לקהל בידיים, נותנות כבוד לבגד ולמעצב שהכין לכם אותו. אתן צועדות עם חיוך, בנעימות, משירות מבט קדימה וצועדות בביטחה.
כשבחן אותי על המסלול הודיע לי שאני צועדת מושלם. את נותנת כבוד לבגד, את צועדת נהדר.
מה צריכה יותר מזה בחורה בחיים במיוחד שאני יודעת כמה נשים הצעיד מוטי על המסלול.
ההתרגשות מאחורי הקלעים היתה גבוהה. נשים מתאפרות, מסתרקות, מתלבשות, בגדים, סטיילינג ופרגון עצום!
הנה החברות הנהדרות שלי שבאו לפרגן
הערב מלא זוהר וגלאם התחיל כששירה מרגלית ראיינה את דיקלה שגם הפליאה בשירים וגרמה לקהל להתמוסס
רגע האמת הגיע וחברותי עלו על המסלול בדגמים המרהיבים של המעצבים צילום:אסף רחמים תצוגת האופנה היתה מרהיבה וחברותי היו מדהימות צילום"אסף רחמים הקהל יצא מגדרו, מחיאות הכפיים החרישו את האולם צילום:אסף רחמים תודה רבה לסלונה, תודה רבה ל BMW, תודה לאנה שהלבישה אותי, תודה למוטי ולכל מי שהיה מעורב בהפקה הנפלאה הזו.  
סוויט דולי מתארחת בעולם הבוקר

סוויט דוּלי מתארחת בתוכנית "העולם הבוקר"

התארחתי בתוכנית הבוקר "העולם הבוקר" עם פנקייקי הגבינה שהכנתי

סוויט דוּלי מתארחת בתוכנית "העולם הבוקר". כן-כן!
הפנקייקים הטעימים שלי ואני הגענו לתוכנית הבוקר של רשת. ערוץ 13.
הכל התחיל ביום רביעי שעבר. אנחנו לומדות בבית ספר לשיווק דיגיטלי של סלונה ובנק לאומי.
אני מרותקת ולומדת איך להביא תנועה לאתר שלי כשכרמל האחת והיחידה אומרת לי:
"מישהו בפייס מחפש מישהי שמתעסקת עם אוכל"
נתתי לה את הנייד שלי ואמרתי תשלחי לו הודעה. שלחה.
מה הייתי עושה בלעדי כרמל?
תודה כרמל אהובתי שבזכותך זה קרה! וככה הגעתי לתוכנית "העולם הבוקר". תוכלו לראות בסרטון, אותי מתארחת באולפן.
אני חייבת להודות שזו היתה חוויה נהדרת.

סוויט דוּלי מתארחת בתוכנית "העולם הבוקר"

קרדיט תמונת פתיחה: כרמל מילנר-סער הערך המוסף אני גרה בחיפה והייתי צריכה להיות בצילומים בשש וחצי בבוקר,
מה שאומר שבארבע וחצי בבוקר כבר היינו בדרכים,
בחמש וחצי באולפן, על השולחן ראיתי את השם שלי בפעם הראשונה על דפי השידור.ברבע לשש כבר ישבתי על כסא המאפרת אורית, שאיפרה אותי בקפדנות.
חדר איפור עם מראות גדולות, משטחי איפור ענקים על השולחן ושלושה מאפרים עומדים,
ומאפרים את המשתתפים. יש גם את האיש שמטפל בשערות שכל אחת עוברת דרכו.
הוא היה ממש חמוד. עבר לידי, ליטף לי את השיער ואמר לי "את מסודרת"
ספר לי על כך! אתמול הייתי במספרה. לידי על כסא האיפור הסמוך, ישב אברי גלעד שברך אותי בבוקר טוב, התעניין בשלומי והיה חייכן.
בשש עשרים וחמש נכנסתי לשידור.קרדיט תמונה: כרמל מילנר-סער הערך המוסף  ככה זה נראה מהצד שלימרוב התרגשות הייתי צרודה אבל ידעתי שזה הזמן שלי ונהניתי מאד!
את המתכון לשלוליות גבינה תוכלו למצוא כאן – מתכון לפנקייקים קטנים שלוליות גבינה ויש גם סרטוןעוד מתכונים לפנקייקים לחצו כאן – מתכון לפנקייק מוזמנים לקהילת האוכל "מתוקים ומלוחים בריאים זה החיים!"
תוכלו לשתף בקבוצה הנפלאה, גם את המתכונים שלכם.
והכי חשוב – בבקשה תזמינו את החברים שלכם.
אם לא הצטרפתם זה הנה מוזמנים לכאן – מתוקים ומלוחים בריאים זה החיים!

סוויט דוּלי מתארחת בתוכנית "העולם הבוקר"

הסבר לאיך שולחים ווטסאפ לעצמי?

הסבר לאיך שולחים ווטסאפ לעצמי?

רוצים לשלוח לעצמכם ווטסאפ כדי לזכור דברים? הסבר מדוייק איך שולחים ווטסאפ לעצמכם כדי שתהיה לכם פרטיות!

אתמול ישבתי עם חברה בשיחת נשים הכי כייפית שיש וטחנו עניינים ברומו של עולם
כשאמרה לי "יו אני חייבת לזכור את זה מחר"
אני בטבעיות אמרתי "כן, תשלחי לעצמך ווטסאפ"
הסתכלה עלי כמי שנפלה מהירח
"מה אמרת?"
"תשלחי לעצמך ווטסאפ"
"מה פירוש??"
"איך את מזכירה לעצמך דברים?" שאלתי
"אני כותבת פעם בפתקים, פעם שולחת מייל"
"אני לא. אני שולחת ווטסאפ לעצמי"
"מה?? איך אפשר??"
וככה לימדתי אותה לשלוח ווטסאפ לעצמה.
האמת, גם כשסיפרתי את זה בווטסאפ המשפחתי הסתבר שלא כולם מכירים את זה
ועפו על זה ממש. אצלי זה מאסט! הווטסאפ שלי זה החיים שלי!
כמובן שטישטשתי את הפרטים
אני כותבת לי כותרת שאזכור על מה מדובר
ואחרי זה מקליטה אם אני מתעצלת להקליד.שם אני רושמת את כל התזכורות שלי. זה היומן שלי.
ואם שכחתי משהו מלפני שבוע זה שם! מאחר וזו לא הפעם הראשונה שאני נתקלת בשאלה הזו
החלטתי להדגים לכם שלב אחרי שלב איך שולחים ווטסאפ לעצמכם.
העניין פשוט – אתם פותחים קבוצה עם עוד מישהו שזה לא משנה מי הוא
כי שניה אחרי שהקבוצה תיפתח הוא יעוף.
איך יעוף? אתם תעיפו אותו ותישארו לבד בקבוצה.
לכן עדיף שתשימו בקבוצה מישהו ממש קרוב כדי למנוע סכסוכים(:
הנה – שלב אחרי שלב
הסבר איך לשלוח לעצמי ווטסאפ. פותחים את הווטסאפ
ויוצרים קבוצה חדשהמוסיפים איש קשר (לדוגמא אחות או בעל)
זה לא משנה מי כי תכף הוא יעוף ותשארו לבד(:
לצורך הדוגמא בחרתי את אחותי
ומוסיפים את איש הקשרזה השלב שממציאים שם לקבוצה
שזו בעצם הקבוצה שלכם עם עצמכםיופי! יש לכם קבוצה עם עוד איש קשר אחד
ואתם.עכשיו נעיף את איש הקשר מהקבוצה
ותשארו לבד עם עצמכם ותוכלו כל היום לשלוח לעצמכם הודעות(:
נכנסים שוב לעריכה
ולוחצים על איש הקשר שלנונפתח חלון תלחצו על הסרה מקבוצהישאלו אתכם אתם בטוחים??
כן כן כן אתם בטוחים אתם רוצים להיות לבד
תלחצו על הסרהזהו! עכשיו אתם לבד.
הקבוצה שלכם עם עצמכם
תתחילו לשלוח הודעות לעצמכם כמה שאתם רוצים(:עברו שבועיים והתגובות לפוסט הזה פשוט הורסות!
פרסמתי את הפוסט גם בקבוצת נשים "סופרגירל זה אופי"
ומעל ל – 800 תגובות מצחיקות והורסות
אני בטוחה שתהנו גם – הפוסט ההורס כאן ומאחר בכל זאת זה אתר אוכל
הנה מתכון לאומי לרוגלך שוקולד הסבר לאיך שולחים ווטסאפ לעצמי באינסטגרם הנפלא שלי כבר הייתם? תמצאו שם דברים שלא תראו בשום מקום אחר רק ללחוץ כאן – האינסטגרם של הסוויט
סוויט דוּלי המנטורית

מהיום אמרו סוויט דוּלי המנטורית

כמנטורית של פרוייקט "פשוט לבשל" בשיתוף חברת "שום דורות" ו"סלונה" אשמח לשתף אתכם באהבה שלי ושתבואו להיות בנבחרת שלי!

עשרים שנה עבדתי כשכירה. ישבתי בקצה הפירמידה, הזזתי הרים, ניהלתי לוחות זמנים,
ניהלתי פרוייקטים ובערב חזרתי הביתה והמשכתי לג'נגל בין ילדים-נכדים-כביסות-בישולים-חוגים וכל מה שאמא/סבתא ממוצעת עוברת.
בשנה וחצי אחרונות במקום העבודה סבלתי מדלקות גרון נוראיות
שהסתיימו בשלוש פעמים אשפוז בבית חולים כי אנטיביוטיקה רגילה לא הצליחה לרפא אותי והייתי זקוקה לעירוי בווריד.
לקח לי זמן להבין שהגרון מאותת לי שעלי להפסיק לדבר ולצאת לחיים חדשים.
במשך חצי שנה נתתי לגוף לנוח ובין לבין פתחתי בלוג אוכל בסלונה.
הקלישאה "בלוג משנה חיים" עבדה גם אצלי.
הבלוג שינה לי את החיים ומצאתי את עצמי בקריירה שניה,
דף פייסבוק עם מעל 13  16  18אלף עוקבים, מפרסמת כתבות שבועיות,
יש לי ערוץ יוטיוב משלי שאשמח אם תצטרפו כמנויים אליו ותקבלו את הסרטונים לפני כולם.
תוכלו להתרשם כאן: ערוץ יוטיוב של סוויט דולי
לאינסטגרם שלי כבר נרשמתם? אם לא זה הזמן להרשם פה
השתתפתי כשופטת ב"משחקי השף", נבחרתי ע"י "לידרים" כאחת מתוך עשר בלוגים משפיעים ברשת,
אני מצלמת, מעבירה הרצאות ונהנית מכל שנייה מהעשייה החדשה. לכן אני נרגשת שבעתיים ומאושרת, לספר לכן על פרוייקט חדש שאני משתתפת בו ואתן יכולות להנות ממנו. נבחרתי להוביל אחת מתוך שלוש מנטוריות,
את פרוייקט “פשוט לבשל” של חברת “דורות” ו"סלונה"
וילמדו 45 נשים בנות מזל איך לבשל אוכל טעים, בריא, בקלות ובמהירות. בבקשה כנסו ללינק הזה – פשוט לבשל – תירשמו ותהנו ממתנה מושלמת בשבילכן לשנה החדשה!אני  לא מתיימרת להיות שפית מדופלמת
אצלי להכין אוכל זה כמה שיותר פשוט, כמה שיותר קל והכי טעים שאפשר.
אני אהיה מאושרת אם תהיו בנבחרת שלי כי אצלי בדרך כלל המתכונים קלים ונראים כמו מיליון דולר כי זה בעיני הכי שווה.
אני אספר לכן סיפורים, אתן לכן טיפים והכי חשוב – נלמד להכין אוכל טעים!

אהובות שלי, סוויט דוּלי המנטורית מחכה לכן!

חודשיים של חוויה מטורפת ונפלאה עם קבוצה משגעת בשם #15גווניםשלדולי
תוכלו להיווכח בעצמכם בתמונות

אחרי ההצלחה הסוחפת של "פשוט לבשל"
דוּלי תשמח להגיע אליכם ולהפוך כל ערב שלכם לחוויה קולינארית.
אתם תוכלו לבחור אם הערב יהיה אצלכם או במתחם חדשני ומרהיב.
במשך שלוש שעות תשכחו מטרדות החיים כי דוּלי תספר לכם סיפורים,
תדביק אתכם בחדוות החיים ותבשל אתכם מטעמים.
פנו אלינו וביחד נבנה את התוכנית המתאימה לאנשים ולתקציב שלכם.

אם אתם כבר כאן פרגנו לי בלייק  בבקשה ב SWEET DOOLY   תודה! באינסטגרם שלי כבר הייתם? המון תמונות שלא מגיעות לפייס תמצאו שם – לחצו כאן האינסטגרם של הסוויט לעקוב. תודה!

שנה טובה טובה טובה חברימים!

באהבה רבה הכנתי לכם סרטון עם טיפים וברכות לשנה החדשה

שנה טובה טובה טובה מקודמתה ולכבוד החג הכנתי לכם סרטון עם ברכות וטיפים לשנה החדשה.
פשוט ללחוץ על התמונה.אהובות ואהובים שלי – שנה מלאה בטוב! ואם אתם ממש רוצים לשמש את לבי אם אתם כבר כאן פרגנו לי בלייק  בבקשה ב SWEET DOOLY   תודה! באינסטגרם שלי כבר הייתם? המון תמונות שלא מגיעות לפייס תמצאו שם – לחצו כאן האינסטגרם של הסוויט לעקוב. תודה!

חג שמח!

 

לאחותי יש יומולדת היום

ותודה לאריק אינשטיין ושלום חנוך שהלוו לי את המילים והמנגינה.

יש לי אחות שאוהבת אותי
היא אחותי
היא מכירה אותי מההתחלה
שלי שלה
היא אחותי היחידה שנשארה
היא אחותי
ואת השיר אני שרה בשבילה אה-אה אוחתי אוחתי
את גידלת אותי
את פינקת אותי
את שמרת עלי
אוחתי אוחתי
את מפנקתותי
את שומרתותי
את! כמה ימים שדאגת לי כל כך
אוחתי שלי
כמה דמעות שבכית בשבילי
איתי ולבד
כמה דברים עברנו יחדיו
אוחתי שלי
את החלומות שלי צועקת רק לך לך-לך! אוחתי אוחתי
את גידלת אותי
את פינקת אותי
את שמרת עלי
אוחתי אוחתי
את מפנקתותי
את שומרתותי
את! איזה מאכלים את מכינה כל הזמן
חבל על הזמן!
המורה הכי אהובה בעולם
בהריאלי ובכלל!
כולם אליך את עיניהם נושאים
אוחתי שלי
ואני זכיתי שתהיי רק שלי-לי-לי!! אוחתי אוחתי
את גידלת אותי
את פינקת אותי
את שמרת עלי
אוחתי אוחתי
את מפנקתותי
את שומרתותי
את! יש פעמים שאני רוצה להגיד לך
אוחתי שלי
שאת הדבק  של המשפחה
שמדביק שנצמד.
אוהבים אותך כולנו עד השמיים ובחזרה
אוחתי שלי
ולכן את השיר אני אצעק בשביל כולםם-לם-לםםם אוחתי אוחתי
את גידלת אותי
את פינקת אותי
את שמרת עלי
אוחתי אוחתי
את מפנקתותי
את שומרתותי
את! בשנה שעברה שמתי לאחותי פוסט אהבה עם ריבות/קונפיטורות שהיא משתגעת עליהן.
השנה, הכנתי אותן מחדש והן מחכות לה.
לחצו כאן ל ריבת תות שדה מלאה באושר ושמחה 
לחצו כאן ל – ריבת דובדבנים מלאה בבריאות 
לחצו כאן ל קונפיטורת גזר עם שלוות נפש
לחצו כאן ל ריבת דלעת בהמון אהבה 

אחותי אהובתי

מזל טוב!!

ואם הגעתם כבר עד כאן ובטוח אהבתם משהו, בבקשה פרגנו לי בלייק  בסוויט דוּלי SWEET DOOLY  תודה רבה!! באינסטגרם שלי כבר הייתם? המון תמונות שלא מגיעות לפייס תמצאו שם – לחצו כאן האינסטגרם של הסוויט לעקוב. תודה!  
תגדירי לי מת

תגדירי לי מת

חודש אחרי פטירתו של אחי, שפכתי לדף את הדברים האלה. היום, עשר שנים למותו מפרסמת את הדברים שוב.

לא היו שום סימנים מקדימים שזו הולכת להיות שבת ארורה במיוחד. שבת יפה ניבטה לי מהחלון. שמים כחולים, דשא ירוק, ציפורים מצייצות. הים מרחוק כחול ושלו. מה צריך יותר מזה?
שבת בבוקר, יום יפה. אני אפילו לא שותה המון קפה. סתם שלווה אולימפית מסביב. 11 בבוקר עמדתי במטבח וקיפלתי כביסה כשפעמון הדלת צלצל.
מופתעת שאלתי מי זה. אחותי אמרה את שמה.
מכיוון שהדלת היתה נעולה עם סוגר בטחון, פתחתי בעצמי את הדלת. בחיוך זדוני ובקול מתנגן שאלתי –מישו פה ברח מהבית? רבת עם בעלך?
היום בדיעבד אני זוכרת, שהיא אפילו לא חייכה , רק אמרה, "לא-לא, תפתחי"
אני , שעוד לא מבינה מה הולך לקרות, מחוייכת שואלת "מה קורה? עברת בסביבה?"
"לא" ענתה. "באתי לדבר איתך".
נימת הקול לא מצאה חן בעיני. החיוך נמחק מהפנים. נעמדתי במטבח, מביטה בה במבט שואל.
"קרה משהו?"
היא לא מביטה לי ישר בעיניים רק שואלת, "אולי תשבי?"
אני מרגישה את הפחד מתחיל למלא לי את הגוף והדם מתחיל לרוץ לי כמו מטורף בורידים "לא רוצה לשבת. מה קרה?"
היא מסתכלת עלי בעיניים אדומות, ושולחת אלי זוג ידיים לחיבוק.
אני מעיפה את הידיים , מרימה את הקול "את מוכנה לספר לי מה קרה??"
טיפות קרח קטנות זוחלות לי על חוט השדרה וזה לא נראה לי טוב
"אני באתי לספר לך משהו איום ונורא שקרה לנו במשפחה.." היא אומרת.
אני אוטומטית, משלבת ידיים בחוזקה על הגוף, מרחיקה אותה, עושה חישוב קר בראש. המבוגרת ביותר במשפחה היא אמא שלנו.
זו קבוצת הסיכון הכי גבוהה וזה הכי נורא שיכול לקרות. "אמא מתה?" אני שואלת
"לא." היא עונה. "היא לא מתה"
חשתי הקלה מסוימת. אם לאמא שלי לא קרה כלום, זה לא ממש נורא. יותר נורא מזה הרי לא יכול לקרות. המוח הפסיק לעבוד שם. זה, הכי נורא שיכול לקרות.
"אז אם ככה הכל בסדר.." אני עונה.
"לא. את לא מבינה.. קרה משהו ממש נורא.."
היא עונה והעיניים שלה מתחילות לדמוע.
כפור חודר לי לגוף, אני מתחילה לאבד את סבלנותי ואומרת בקול רם
"את מוכנה לספר לי כבר מה קרה לעזאזל???"
היא עומדת מולי, הדמעות פורצות לה מהעיניים והיא אומרת בשקט
"אחיך.."
אני מביטה בה במבט מבולבל לחלוטין.
על מה היא מדברת לעזאזל? מה קשור אחי הבכור לעניין?
"אחי??" אני שואלת בתימהון
"כן..אחיך.."
אני מרגישה את כל עצבי מרוטים לחלוטין
"מה עם אחי??מה??"
היא מסתכלת עלי ובשקט בשקט אומרת
"הוא מת.."
אני מביטה בה לא מבינה. המוח אטום.
ואז אני יורה אליה משפט "גאוני" שיכנס לעולמי-עד ללקסיקון המשפחתי.
"תגדירי לי מת."
היא מצמצמת עיניים מביטה בי בתימהון "מה??"
אני, עדיין לא מבינה את המילים שהיא אומרת לי. על מה לעזאזל היא מדברת?? היא יצאה מדעתה לחלוטין?? מה קשור אחי לעניין??
איך הוא יכול למות?? הוא הרי גדול, חזק, צוחק, חי.. משהו פה לא בסדר..
ובקול רם וחותך אומרת לה "תגדירי! לי! מת! מז´תומרת מת??" היא מתמוטטת פורצת בבכי ומספרת על אחי.
אחי, גבר כבן 50, שמעולם לא היה חולה, שלא היתה לו שום מחלה ממארת, הלך לישון שמח וצוחק אחרי ארוחת לילה עם משפחתו,
פשוט – נרדם ולא קם בבוקר. אני, שומעת את המילים, רואה את הבכי, לא מעכלת את המילים. מסתכלת עליה כשהיא דומעת, לא מבינה מה היא אומרת לי.
מה היא רוצה ממני? אני מחזיקה ביד חצאית חומה של הילדה. מקפלת אותה בדייקנות לארבעה חלקים, מניחה אותה בקערה הכביסה ואומרת "אוקי. אז מה את רוצה שאעשה עכשיו?"
היא לאט, מושכת את המילים –
"כדאי שתתלבשי, כי את ואני צריכות עכשיו ללכת ולספר את זה לאמא.."
אני פותחת זוג עיניים מבועתות. הידיעה נקלטה.
בום! גרזן ענק מפצח לי את הגוף לשניים. לשניה, אני עוצרת את הנשימה.
ללכת לספר לאמא. בהלה איומה משתלטת עלי. ללכת לספר לאמא.
ללכת. לספר. לאמא.
אלוהים!! זה נכון. זה אמיתי. זה באמת קרה.
ללכת לספר לאמא. אוי לא!! איך עושים דבר כזה??
איך מודיעים לאמא שהבן שלה, הבכור, היחידי, איננו? לפני ארבע שנים אבא שלי נפטר. כאב שעד היום לא ממש התאוששנו ממנו. מאז מותו של אבא שלי, אחי החליק בקלות לתפקיד ראש המשפחה.
עכשיו צריך ללכת להודיע לה שאחי איננו??? איך אומרים לה דבר כזה?
אני מתחילה ללכת מצד לצד. מין הרגל טיפשי כזה שקורה לי כשאני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
הולכת מצד לצד ומחליטה שאני צריכה לסמן מטרות קטנות לאורך הדרך.תסמני מטרה, תגיעי, תפרקי, תמשיכי הלאה. את לא מסוגלת לחשוב יותר רחוק. קדימה מותק תתחילי לעבוד, אל תחשבי. משימה ראשונה, יש לי משפחה שישנה למעלה בחדרים, צריך לספר להם. אח"כ, לצלצל לאיש שלי שנסע לחו"ל לפני יומיים לנסיעת עסקים ולהודיע לו.
הבכי פורץ בלי הכנה ברגע שאני שומעת את הקול של האיש שלי בטלפון. כשהוא במרחק אלפי קילומטרים אני מנסה להוציא את המילים מפי, ולא מצליחה. ממררת בבכי, לא מצליחה לחבר שתי מילים.
הוא, מעבר לקו, מבוהל כולו צועק –מה קרה, מה קרה-
ואני, המילים לא מצליחות להתחבר לי והבכי רק מתגבר.
אני מצליחה להתגבר על עצמי, רק כשאני שומעת אותו מבועת כולו צועק תגידי לי מה קרה. שתי המילים מתחברות לי. אחי מת.
הוא כל כך מבוהל בצד השני, שאני מבינה שאני צריכה להתעשת.
אני עוצרת את הבכי. מרימה חומה. מישהו פה צריך להיות חזק. אי אפשר אחרת.
מאותו רגע, אני מתחילה לסמן מטרות לאורך הדרך, מגיע אליהן, מפרקת אותן.
הפסקתי לבכות.
גם כשבקעו זעקות השבר מגופה של אמי, כשהבאנו לה את הידיעה המרה.
זעקות נוראיות, איומות, שלא ידעתי שהן קיימות בגוף כל כך קטן של אמא שלי. אחותי מחבקת אותה, שתיהן ממררות בבכי ואני מסתכלת עליהן.
אני עם הטלפון ביד מעבירה את הידיעה המרה הלאה.
אני עסוקה ב"מטרות קטנות", זה לא הזמן להתפרק עכשיו.
יש כל כך הרבה דברים לעשות. מורידה מסך של אטימות עלי. לא משהו שעושים במודע. המשימה הבאה, הנסיכה שלי צריכה לנחות מחו"ל, צריך לקחת אותה מהשדה ולהודיע לה. בדרך לנמל התעופה, בדממה המעיקה של האוטו אני אומרת לילדים
"מצא לו מתי למות אחי. את מי אשאל עכשיו איך מגיעים?"
הומור שחור שנוחת ללא אזהרה. תמיד, כשאני על הכביש מאבדת כיוונים, הוא היה זה שמדריך אותי איך להגיע.
איך אני אגיע עכשיו? הפלא ופלא. הגעתי.  חיבקתי את הנסיכה והודעתי לה. היא בוכה, אני לא.
מגיעים לבית של אחי. לפני הכניסה מרימה חומה גבוהה במיוחד. מישהי פה צריכה להיות מאד חזקה בשביל הילדים.
אנשים בוכים עלי, אני מחבקת, מנחמת, מודיעה לחברה טובה אחת, מודיעה לשניה, מחלקת הוראות, אני עדיין לא בוכה.
אני דוחה ממני את הבכי. פוחדת כשהוא יגיע אני אתפרק. צריך לעשות עוד דברים, אין זמן לבכות כרגע. מחזיקה מעמד יפה עד הערב.
כשנעמדת מולי בערב, החברה הטובה שלי, אני נופלת עליה ומתפרקת.
בוכה בוכה בוכה, מתפרקת, מתפרקת, מתפרקת.
ומתוך הבכי, אני מרימה את הראש. אי אפשר להמשיך להתפרק ככה, מוחה את הדמעות וממשיכה הלאה. מחר ההלוויה ויש עוד מלא דברים שצריך לעשות. הקריסה המוחלטת היתה יומיים אחרי. קוראים לזה שפעת. מזל שקוראים לזה כך.
חום גבוה, כאבים איומים ונוראיים בכל הגוף.  צמרמורות של קור עוברות בי למרות שהגוף בוער כולו מבפנים מחום. שלוש שמיכות עלי ואני רועדת .
קר-לי-קר-לי-קר-לי אבל הפנים בוערות. השכיבה לא מקילה על הכאבים. כדור להורדת חום, להקלה בכאבים-לא עוזר. הגוף מלא כאבים. בלילה, מרוב כאב אי אפשר להירדם. סיוטים והזיות מול העיניים כל הזמן.
הגרון מודלק, שיעול מזעזע את הגוף והכאב לא עובר. העיניים מסרבות להיפתח. שוכבת במיטה ומרגישה שהכאב סוחף אותי למטה, למטה, למטה. הקולות מבחוץ מגיעים מרחוק.
לא צריך להגיב, לא צריך לדבר, לא צריך לענות.  גם כשהחום יורד, ויש הקלה בכאבים הפיזיים, אני כולי חלשה, לא רוצה לראות אנשים.
איזה מזל שאפשר עדיין להגיד "אני לא מרגישה טוב, אני לא יכולה לצאת לאנשים".
הגוף חיכה לסוף השבעה, כדי להתאושש. ה"שבעה", המינהג שלנו היהודים, בעיני הוא "פיקניק". המוני אנשים נכנסים, יוצאים, רעש, דיבורים. הכל רוחש פעילות. זה מתיש, זה מעייף.
אני לא נוהגת לבכות לפני אנשים וצריך להעמיד פנים. צריך לחזור לעיתים על "סיפור האירוע" כמה פעמים ביום. למי יש כח לזה?
צריך לדאוג להם לשתיה, לכיבוד. בכל מקום אנשים מדברים על מה שקרה. ערב אחד בעמידה לא היה מקום לכולם.
מטרת ה"שבעה" היא לנתק אותך מהכאב. לנסות לרכך את המכה. האנשים המנחמים רק רוצים את טובתך. הם הרי באים בשבילך.
אבל כשמסת האנשים המבקרים כל כך גדולה, וההמולה מסביב, אני מרגישה עייפות תהומית. צירוף מקרים משונה
ביום שישי בלילה, עד ארבע וחצי לפנות בוקר לא נרדמתי. בשבע בבוקר כבר הייתי עירנית לחלוטין (מאד לא אופייני לי) אבל מי חושב על דברים רעים?
חשבתי שאני סתם חסרת סבלנות ו"היפרית" בצורה מוגזמת.  בדיעבד התברר ש"סביבות ארבע בבוקר" זו השעה בה קרה האסון. בשבע כשהתעוררתי,  התחילה ה"ידיעה" לרוץ. ואחרון.
אני, שיושבת וכותבת את זה כי זו אחת הדרכים שלי להתמודד עם הדבר הנורא הזה.
להתמודד עם ההלם המוחלט, עם האובדן הפתאומי, עם הריקנות הנוראה.
אני חושבת לעצמי , אני הרי כותבת סיפורים מדי פעם. נניח והייתי כותבת סיפור על מוות. הרי בחיים. בחיים לא הייתי מעלה בדעתי שאגיב כמו שהגבתי.
המשפט –"תגדירי לי מת", עד היום לא יוצא לי מהראש.
מי אומר משפט כזה כשמודיעים לו דבר איום שכזה?
אני מניחה שאם הייתי כותבת סיפור, הייתי שמה את הגיבורה הראשית פורצת בבכי, מורטת שערות, אבל –"תגדירי לי מת??" .. המציאות עולה על כל דימיון.חודש לפטירתו של אחי.

תגדירי לי מת

הופכת אבנים - עבודת יצירה עם אבנים צבעוניות

הופכת אבנים – עבודת יצירה עם אבנים צבעוניות

 פרק ראשון – פרולוג
לפני שנתיים או שלוש בבוקרו של יום הולדתי בשעה שמונה וחצי בבוקר
(גם היא ידעה שאסור להעיר אותי מוקדם) נחתה אצלי בבית אושרה מנור
או בשם הקיצור אושר עם עוגה וסלסלה מלאת אבני חן.חלק שני – תחילת הסיפור
עברו שנתיים או שלוש והסלסלה נחה לה על המדף.
בזמן האחרון בשיטותיי בפינטרס (שזה מקום השראה נהדר
מצאתי משחקים באותיות בכל מיני צורות. אני הסתכלתי על הסלסלה, היא הסתכלה עלי וידעתי שהגיעה הזמן.  חלק שלישי-התהליך אז נכון בדרך גם הייתי בדרום תל אביב למצוא אבנים נוספות ולפני שהלכתי לישון עצרתי להסתכל על האותיות שלי,
צבעתי קנבסים כדי שיתאימו לאותיות וכמובן שנשאבתי והמשכתי לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה וכך חלף לו שבוע.  חלק רביעי – סוף הסיפור
היום בבוקר כולי נפעמת מהיצירה שלי,טוב, צניעות אף פעם לא היה הצד החזק שלי,
מתקשרת אושר ומספרת לי שמצאה בעבודה תיק אותו חיפשה בנרות כבר שבוע.
כשסיימה אמרתי לה: יש לי הפתעה בשבילך, זוכרת את האבנים שהבאת לי?
ושלחתי לה התמונות.
“דורי, כל אחד הופך את האבן של חייו”
כי כזו היא אושר מוצאת לי תמיד את המילים הנכונות.
לאושר אהובתי הכנתי עוגה
עוגת מנגו לסוף הקיץאז כן. אני אמנם סוויט, אבל בימים אלה אני הופכת אבנים
ואלוהים כמה שאני נהנית מזה ואיזה אוצרות אני מוצאת!

הופכת אבנים – עבודת יצירה עם אבנים צבעוניות

הכל חוץ מאוכל