נעים מאד, קוראים לי דורית מנו – טל אור ואני מאד שמחה לארח אתכם בבלוג שלי סוויט דוּלי – Sweet Dooly .
בילדותי גדלתי בקרית אליעזר שבחיפה.
בתים בני ארבע קומות, דשא ענק במרכז, שם היינו משחקים.
חברה שלי דאז, פרוּמָה היתה מגיעה מדי יום, עומדת מתחת לחלון שלי וקוראת לי שארד למטה לשחק.
יום אחד בעוד אמי תולה כביסה עמדה מתחת לחלון וקראה "דוּלי דוּלי", שאלה אותה אמי, למי היא קוראת, "לבת שלך, דוּלי "
ככה נולד הכינוי שלי –דוּלי – במשפחה, שמלווה אותי מילדות וככה נולד שם לבלוג.
הבלוג סוויט דוּלי הוקם מתוך אהבה גדולה למתוקים ולשוקולד.
כשאני נכנסת למטבח, אני מרגישה כמו במגרש משחקים ונהנית מכל שנייה. כשפתחתי את הבלוג, האתר שלי, רציתי מקום שירכז עבורי את כל המתכונים שאני מכינה, והיום תמצאו גם מתוקים אבל עוד המון מתכונים של טעימים ונפלאים של אוכל.
גדלתי בבית יווני-סלוניקאי, אבא חושי הביא בשנות השלושים את יהודי סלוניקי לחיפה שיקימו את נמל חיפה.
שנים ראיתי את אמא שלי, הנונה שלי, הדודות שלי רוקחות מטעמים, ואני מנסה לשחזר את הטעמים מהבית הסלוניקאי שלי. סוטלץ', בורקס דה מואס, ספונגטו, שמות של מתכונים שגדלתי עליהם בילדות והיום מאושרת להכין אותם.
אוהבת מאד לצלם, כל התמונות בבלוג צולמו על ידי, אני מצלמת את דרך המתכון, מנסה להעביר את טעם האוכל דרך הצילומים והסיפורים.
לכל מתכון יש סיפור ומסתבר שאתם משתגעים על הסיפורים לא פחות מהמתכונים.
ואצלי, אי אפשר בלי משפחה.
נשואה לבחור שפגשתי בגיל 16, שלושה ילדים, שתקראו עליהם כמובן בסיפורי הבלוג ונכדים שאני מוּרמוּר שלהם (סבתא בשבדית).
למשפחה שלי שהיא הכח המניע שלי. אוהבים, מפרגנים, המבקרים הכי חמורים שלי,משפחה שלי, אוהבת אתכם מיליונים. תודה!
תודה לגלי, בתי הבכורה, המעצבת הגרפית המוכשרת, שעיצבה את הבלוג המרהיב הזה.
תודה ענקית לדניאל מאיר, שעזר לי להקים את הבלוג הזה, בלעדיו לא הייתי יודעת איך להתחיל.
הוא הקים עבורי את דף הפייסבוק ומלווה אותי בתמיכה טכנית, מוראלית ומנטלית כל הזמן.
ותודה ענקית לכם קוראי הנאמנים, שמגיבים, שואלים, שולחים תמונות עם תוצרים, זה ה-אושר הכי גדול בשבילי. לדעת שהצליח לי.
עכשיו במיוחד שיש לי את הבלוג סוויט דוּלי אשמח אם תגיבו, תודה רבה.