"סוויטי, בטירונות ישנתי במיטה לידך זוכרת?" קבלתי הודעה בסוויט דוּלי באחד הפוסטים שפרסמתי.
איך אפשר לשכוח? מיכל ואני ישנו מיטה ליד מיטה וניהלנו חצי מהחדר.
שבת ראשונה השאירו אותנו בבסיס ואחת החיילות ממוצע תימני אמרה שההורים שלה מגיעים לבקר אותה.
"תודיעי להם שיגיעו עם ג'חנון לכולן בבקשה" ההיא צייתה והג'חנון כמובן הגיע.
נפגשנו, התחבקנו והתנשקנו כאילו לא נפרדנו שלושים שנה.
"איך להכין לך את הקפה? והכנתי לך סוויט משהו מתוק אבל בריאותי!"
"שום מתוק אני בדיאטה"
לקח לי איזה חצי שעה עד שנשברתי ואמרתי "תביאי את המתוק הבריאותי"
"הכנתי במיוחד בשבילך משהו מתוק, חטיף עם תמרים"
טעמתי – ממש טעים.
לפני שיצאנו מהבית אמרתי לה:"תביאי את חטיף תמרים שלך, נצלם, נפרסם בסוויט"
חטיף התמרים של מיכל מתחרה טעים לפחות כמו חטיפי בריאות שאנחנו מכירות.
מיכל אמרה "לוקחת אותך לפינת קסם בחוף"
הגענו למקום, באמת תענוג. על קו החוף, מול הים, מסעדה, חופש אמיתי.
ואכן היה תענוג.
מיכל סיפרה שלפני הגיוס אמרה לאמא שלה שהיא לא מוכנה לעבוד עבודות פיזיות.
אמא שלה הנחתה אותה "תגידי למכ"יות שיש לך סטרפטוקוק" הן גם ככה לא ידעו מהזה ולא יתנו לך עבודות קשות."
מיכל צחקה ואמרה: "נשבעת לך עבד כמו שעון. יום אחד לא עשיתי ניקיונות של שירותים או עבודות מטבח".
בדיוק כמו הבת שלי. ביום הראשון בטירונות, נכנסה המכ"ית ואמרה: "בנות שמתפללות שישארו במיטות, בית הכנס עוד לא נפתח, כל היתר למסדר."
זאת שלא מסוגלת לקום בבוקר, כמו שסיפרתי לכם כאן, באותה שניה חזרה בתשובה.
אין צורך להוסיף כי בסוף הטירונות חזרה בשאלה נכון?
ואם אנחנו בענייני בריאות תוכלו למצוא כאן – עוגיות שיבולת שועל ותמרים – חלומיות!
קבלו את החטיף שלקחתי למיכל מהמקרר לטובתכם.
ואם אתם מחפשים עוד קינוחים תוכלו למצוא כאן קינוחים מושחתים
