פרק ראשון – פרולוג
לפני שנתיים או שלוש בבוקרו של יום הולדתי בשעה שמונה וחצי בבוקר
(גם היא ידעה שאסור להעיר אותי מוקדם) נחתה אצלי בבית אושרה מנור
או בשם הקיצור אושר עם עוגה וסלסלה מלאת אבני חן.
חלק שני – תחילת הסיפור
עברו שנתיים או שלוש והסלסלה נחה לה על המדף.
בזמן האחרון בשיטותיי בפינטרס (שזה מקום השראה נהדר
מצאתי משחקים באותיות בכל מיני צורות. אני הסתכלתי על הסלסלה, היא הסתכלה עלי וידעתי שהגיעה הזמן.
חלק שלישי-התהליך
אז נכון בדרך גם הייתי בדרום תל אביב למצוא אבנים נוספות ולפני שהלכתי לישון עצרתי להסתכל על האותיות שלי,
צבעתי קנבסים כדי שיתאימו לאותיות וכמובן שנשאבתי והמשכתי לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה וכך חלף לו שבוע.
חלק רביעי – סוף הסיפור
היום בבוקר כולי נפעמת מהיצירה שלי,טוב, צניעות אף פעם לא היה הצד החזק שלי,
מתקשרת אושר ומספרת לי שמצאה בעבודה תיק אותו חיפשה בנרות כבר שבוע.
כשסיימה אמרתי לה: יש לי הפתעה בשבילך, זוכרת את האבנים שהבאת לי?
ושלחתי לה התמונות.
“דורי, כל אחד הופך את האבן של חייו”
כי כזו היא אושר מוצאת לי תמיד את המילים הנכונות.
לאושר אהובתי הכנתי עוגה
עוגת מנגו לסוף הקיץ
אז כן. אני אמנם סוויט, אבל בימים אלה אני הופכת אבנים
ואלוהים כמה שאני נהנית מזה ואיזה אוצרות אני מוצאת!